תקליט ישראלי - על תקליט הפרפרים של גידי גוב

התקליט הזה היה מוצר שרבים ציפו לו אז. אחרי הכל, גידי גוב היה קצת לפני כן כוכב גדול בלהקת כוורת. הוא היה בפרונט שלה וקולו ודמותו ריפדו קלאסיקות רבות. בין לבין הוא הספיק להשתתף בצילומי הסרט "מסע אלונקות" ו"הלהקה". אז אחרי שני "סרטי צבא" יצא תקליט הסולו האזרחי הראשון שלו.

האמת שגידי גוב אינו רק זמר; הוא דמות תרבותית מרכזית בישראל, אייקון שצמח מתוך להקת הנח"ל והפך לכוכב-על עם להקת כוורת. הקריירה הרב-גונית שלו כשחקן, קומיקאי ומנחה טלוויזיה אהוב עיצבה את דמותו הציבורית והעצימה את חשיבותו המוזיקלית. בתוך מסלול עשיר זה, אלבום הסולו הראשון שלו, שיצא ביולי 1978, מהווה נקודת ציון משמעותית - הצעד הרשמי הראשון שלו כאמן סולו לאחר שנים של פעילות דומיננטית במסגרות קבוצתיות. שם האלבום, "תקליט ראשון", בפשטותו הכמעט הצהרתית, מסמן את תחילתו של פרק חדש.  

יש פה פרדוקס מעניין; זו יצירה מתוחכמת ושאפתנית מבחינה אמנותית, שהופקה בשיתוף פעולה עם מיטב היוצרים והנגנים בישראל, אך זו זכתה להצלחה מסחרית צנועה למדי בצאתה. עם זאת, בחלוף השנים, צמח מעמדו של "תקליט ראשון" והוא הוכר כקלאסיקה בזמר העברי, שבישרה את הצלחות הסולו הגדולות של גידי בעשורים הבאים.

דרכו של גידי אל אלבום הסולו הראשון הזה לא החלה עם פירוק כוורת. היא נטועה עמוק יותר בשנותיו המוקדמות. לאחר שהצטרף ללהקת הנח"ל בשנת 1969 (הוא סיפר לי כיצד עבר שם את האודישן עם שיר של השלושרים - "בלדה לזבוב" - ועם פליאה אדירה שלא ביקשו ממנו שם גם לרקוד או לשחק). הוא בלט כסולן בתוכניות "בהיאחזות הנח"ל בסיני" (1970) ובעיקר ב"הפלנ"חניק" (1972), עם ביצועים זכורים לשירים כמו "נאום תשובה לרב חובל איטלקי" ו"בלדה על יצחק שדה". עוד לפני הצלחת כוורת, הוא סימן את הפוטנציאל שלו כאמן סולו כשכבש את הקהל בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ג (1973) עם השיר "יעלה ויבוא", שהפך לקלאסיקה למרות מיקומו השמיני בתחרות. אברהם דשא פשנל רצה להחתים אותו אז כאמן סולו. הוא ראה בו כוכב. גידי העדיף למשוך אותו לכיוון להקת כוורת. כולם הרוויחו מזה. 

ההצלחה המסחררת של כוורת בשנים 1973-1976, שהפכה לתופעה תרבותית, הציבה את גידי בחזית הבמה הישראלית. פירוק הלהקה בשנת 1976 פתח בפני חבריה נתיבים אישיים. אז גידי, לאחר תקופת ביניים קצרה שכללה חברות בהרכב "פרנסה טובה" (1977) עם יהודית רביץ ושמוליק בילו, שלא הניב אלבום ונועד כשמו בעיקר לעשות כמה ג'ובות, היה בשל לצעד הבא.

שנת 1978 עצמה הייתה שנה פורייה במיוחד במוזיקה הישראלית. לצד "תקליט ראשון", יצאו אלבומים משמעותיים כמו "הכבש השישה עשר" שהפך לאבן דרך תרבותית , פסקול הסרט המצליח "הלהקה" , "מוזיקה" של צביקה פיק , ו"שירי חג ומועד ונופל" של מאיר אריאל. על רקע זה, "תקליט ראשון" הציע צבע מתוחכם ושונה. באופן יוצא דופן, יציאת אלבום הסולו הראשון התרחשה בתוך שנה שהייתה מהעמוסות והפוריות יותר בקריירה של גידי. במקביל לעבודה על אלבום הסולו, הוא היה מעורב בכמה פרויקטים מרכזיים נוספים: הצטרפות ללהקת גזוז, עם חברו מכוורת, דני סנדרסון. תפקיד ראשי בסרט "הלהקה" והשתתפות בפסקול המצליח שלו והשתתפות באלבום הילדים "הכבש השישה עשר" - ביחד עם יוני רכטר - עוד חבר מלהקת כוורת שגם היה אחראי מאד על מה שקורה בתקליט הסולו הזה.

בעוד ש"גזוז" סימנה איחוד מחודש עם סנדרסון, "הכבש השישה עשר" הייתה תופעה בפני עצמה, ו"הלהקה" היה להיט קולנועי, "תקליט ראשון" ייצג כיוון חדש ואישי יותר עבור גידי. ייתכן שהעומס הרב גרם לכך שהאלבום לא קיבל את המיקוד הבלעדי שאולי היה מקבל בשנה פחות אינטנסיבית. אולי... אבל האיכות הנהדרת שבו אינה ניתנת לערעור. גידי יגע אז שהוא לא יוכל לצאת להופיע כאמן סולו כדי לקדם את התקליט. שתי סיבות עמדו בפניו אז - הראשונה הייתה שלא היו לו מספיק שירי סולו כדי להחזיק הופעה שלמה. השנייה הייתה שהוא התחייב אז לעבוד עם להקת גזוז.

יוני רכטר היה דמות המפתח באלבום כי שימש כמפיק (במשותף עם דודו אלהרר), מעבד (בלעדי) ומלחין של רוב שירי האלבום (7 מתוך 12 השירים המקוריים). באותה תקופה, יוני כבר ביסס את מעמדו כמלחין ומעבד מתוחכם, בעל נטייה לשילוב השפעות ג'אז ומוזיקה קלאסית בעיבודיו. אנשים כבר ראו מה הוא יצר עבור הפרויקט שלו עם אבנר קנר (ארבע עשרה אוקטבות) וגם השירים שעשה עם אריק איינשטיין. אז הוא הטביע חותם ברור על האופי המוזיקלי של האלבום. דודו אלהרר היה שותף ליוזמה הראשונית ליצירת האלבום, שהתגבשה במהלך העבודה על "הכבש השישה עשר". מה שקסם לגידי אצלו היה הרצון להפיק תקליט מבלי לחייב את האמן לחתום על חוזה ארוך טווח.

הוא גם מילא תפקיד בשכנועו של גידי לכלול באלבום שירים מסוימים, כמו גרסת הכיסוי ל"זמר לספינה". אז בהיותו זמר מבצע ולא יוצר שכותב או מלחין בעצמו (לפחות לא בתקליט זה), גידי פנה למגוון כותבים ומלחינים: דן מינסטר תרם מספר טקסטים משמעותיים ("שלוש בלילה בעיר", "הו איזה לילה", "שיר התעוררות", "כבו האורות", "בלעדייך"), עלי מוהר כתב את "העיקר זה הרומנטיקה" ויעקב גלעד את "חשבון פשוט" ו"בואי נישאר". התקליט כלל גם טקסטים של משוררים כמו יהודה עמיחי ("בבוקר") , אלכסנדר פן ("סורו מני") , וחיים חפר ("זמר לספינה"). מלבד רכטר כמלחין הובאו גם לחנים של יצחק קלפטר, גם הוא יוצא כוורת, שהלחין את "חשבון פשוט" ו"בואי נישאר". יהודית רביץ הלחינה את "בבוקר" עוד בהיותה בת 16, לפני שהכירה את גידי. השירים הנוספים היו לחנים קיימים של דוד זהבי ("זמר לספינה") ולחן עממי רוסי ("סורו מני").

התקליט הוקלט באולפני "טריטון" המיתולוגיים במהלך 1978, על ידי טכנאי ההקלטה טומי פרידמן ואורית זולוטוב, כשפרידמן (הגאון בפי כל מי שראיינתי, כולל גידי, יוני ושאר כוורת) גם היה אמון גם על המיקס. אווירת ההקלטה הייתה כיפית ונעימה עם גידי שגם היה מקצוען וגם מצחיק.

"שלוש בלילה בעיר" הוא השיר שפותח את התקליט, בנימה איטית. בחירה מפתיעה לפתיחת תקליט. השיר נבחר לייצג את גידי בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ח (1978), אך סיים במקום האחרון. ייתכן שהתחכום בעיבוד או הטון המופנם שלו לא התאימו לאווירה התחרותית והקלילה יותר שאפיינה את הפסטיבל באותה תקופה.

אחר כך בא "העיקר זה הרומנטיקה" שמציג גישה קלילה ומשועשעת, אולי מעט אירונית, כלפי חיזור ורומנטיקה ("עוד בנעורי, כשפגשתי בחורה יפה... היא כבר אז אמרה לי לא"). איזה יופי זה! ויש עוד לחן כובש של יצחק קלפטר - "בואי נישאר", עם מילים נפלאות של יעקב גלעד. הלחן הוא כל כך קלפטרי. הוא זכה להצלחה והיה מהשירים הבודדים מהתקליט שנכנסו למצעדי הפזמונים. עוד להיט ידוע מהתקליט הוא "בלעדייך" שהלחין יוני.

אז "תקליט ראשון" יצא לאור ביולי 1978 בחברת התקליטים "הד ארצי" וכאמור, המכירות הראשוניות היו נמוכות יחסית למעמדו של גידי ככוכב – כ-8,000 עותקים בלבד. מה גם שההצלחה האדירה שהגיעה מיד לאחר מכן עם להקת גזוז הטביעה את תקליט הסולו הזה, במקום למנף אותו.

לסיום, איך אפשר לא לדבר על עטיפת התקליט עתירת הפרפרים? העיצוב נעשה על ידי מירה קליגר, כשגידי אמר עליה בלהיטון אז (לכתב עמוס אורן): "מה שהיא עשתה זו פשוט התרשמות גראפית שלה מאווירת התקליט. אני לא חושב שבארץ ישנה חשיבות גדולה לעטיפה. בחוץ לארץ, העטיפה צריכה למשוך את הקונה. בארץ, כשמישהו הולך לקנות תקליט, הוא קונה אותו בגלל מה שמוקלט עליו, ולא בגלל ציור העטיפה שהוא נתון בה". שימו לב, האספנים שביניכם: לאחר הדפסה ראשונה של התקליט שונתה העטיפה, עם תמונה אחרת של גידי.

יש לציין כי ההוצאה המחודשת של האלבום משנת 2012 כללה דיסק בונוס עם שירים שהוקלטו על ידי גידי באותה תקופה (1975-1978) אך לא נכללו באלבום המקורי, כגון "סוס עץ" (מפסקול הסרט "סוסעץ"), "שירי סוף הדרך" (עם שלישיית קצת אחרת), ו"מסע אלונקות" (מפסקול הסרט באותו שם).

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים 

הרצאות מוסיקה שלי ותכני מוסיקה מיוחדים לפלטפורמות שונות - לפרטים והזמנות: 050-5616459