תקליט ישראלי - והפעם על קליידוסקופ של צביקה פיק

שנת 1977 הייתה שנה מכוננת בקריירה של צביקה פיק. הוא כבר היה כוכב מוכר, אליל נוער שפרץ לתודעה בתחילת העשור עם הופעה חיצונית ססגונית חריגה בנוף הישראלי דאז, ומוזיקה ששילבה פופ קליט עם נגיעות רוק בסטייל של חו"ל. תקליטיו הקודמים, שיצאו בחברת התקליטים העצמאית "קוליפון", ביססו את מעמדו כאחד הזמרים והמלחינים הבולטים בסצנת הפופ-רוק המקומית, גם אם לעיתים קרובות נאלץ להיאבק על הכרה מצד הממסד והביקורת.

אוקי, התקליט הזה אינו נחשב ליצירת מופת מגובשת או לאחד מאלבומיו החשובים ביותר של פיק, ובאמת שחסר בו קו מוזיקלי אחיד (בין השאר בגלל שני שירים מפסקול הסרט "בדרנית בחצות"). עם זאת, הוא מוערך בזכות הברקות לא מעטות והלהיט הבלתי נשכח "אהבה בסוף הקיץ". זה למעשה תקליט-מעבר חשוב, רגע לפני המעבר לליגה הבאמת של הגדולים.

רגע, אני חייב להוסיף; תקליטי הסבנטיז שלו, עד צאת התקליט "מוסיקה", הם "תקליטי סלט". מה זאת אומרת תקליט סלט? זאת אומרת שזה תקליט שלא מורכב משירים שהוקלטו למען מטרה אחת - אלא שירים שנלקחו מפה ומשם - אם מפסטיבל זמר כלשהו או מסרט בורקס או מהמחזמר שיער ועוד - כדי למלא תקליט. בינינו, תודו שזה מוזר לקבל, למשל, תקליט כגון "פיק" (שיצא בשנת 1973) - עם עטיפה מוחצנת מאד בסטייל של דייויד בואי - ולשמוע בפנים שיר כמו "שמע ישראל" מפסטיבל הזמר החסידי, נכון? או לקבל לידינו את התקליט "מה עכשיו?" (שיצא בשנת 1974), לראות את עטיפת הגלאם-רוק אבל ולשמוע לצד שיר הנושא הרוקי להפליא או "רינה טיל" גם את "שהחיינו" שהגיע גם מפסטיבל הזמר החסידי. גם "קליידוסקופ" הוא תקליט סלט והוא תקליטו החמישי במספר של צביקה, שראה אור באוגוסט 1977 ומציג אותו בתמונת מצב של אמן בנקודת מפנה, עם הרצון לפנות לקהל הרחב לצד החיפוש אחר עומק אמנותי, וההתמודדות המתמדת עם תדמיתו כ"אאוטסיידר" מוכשר ונון-קונפורמיסט.

"קליידוסקופ" יצא בחברת התקליטים "קוליפון", שפעלה מיפו והייתה בבעלות האחים אזולאי, כשהיא משמשת בית חם לאמנים רבים, בעיקר מתחום המוזיקה המזרחית והים-תיכונית, אך גם לאמני פופ ורוק כמו פיק. קוליפון לא הייתה אז רק חברת תקליטים כי אם גם הפעילה אולפן הקלטות בו נעשו כמה מהצלילים שבתקליט.

אחד המאפיינים הבולטים ב"קליידוסקופ" הוא השיפור הניכר בהפקה ובגימור הסופי בהשוואה לתקליטים קודמים של פיק. הדבר בא לידי ביטוי לא רק בהוספת דף מילים (אינסרט) למוצר, אלא גם בציון שמות הנגנים המשתתפים, צעד שלא היה מובן מאליו בהפקות עצמאיות באותה תקופה. המעבד המרכזי באלבום, לצד פיק עצמו, היה אלדד שרים, שעבד עם פיק גם באלבומיו הקודמים והיה דמות מפתח בעיצוב הסאונד של הפופ הישראלי בשנות ה-70. בחטיבת הנגנים היו הקלידנית אלונה טוראל, המתופפים מאיר ישראל ואהרלה קמינסקי, והגיטריסטים חיים רומנו וחיים קריו. פרט מעניין שנחשף הוא זהותן של זמרות הליווי בשיר "אהבה בסוף הקיץ" (בגרסתו המקורית מהתקליט "קליידוסקופ"): גלי עטרי, ריקי גל ונאוה ברוכין.

"קליידוסקופ" הוא תקליט כייפי שמשלב בין פופ-דיסקו קצבי וסוחף, כפי שבא לידי ביטוי בלהיט הגדול "אהבה בסוף הקיץ", לבין בלדות רוק רכות יותר כמו "השנים שחלפו" ושירים בעלי אופי קברטי או תיאטרלי, כמו "בדרנית בחצות", שנכלל גם בפסקול סרט הבורקס של ג'ורג' עובדיה בו כיכב פיק לצד תיקי דיין ששיחקה בסרט זבנית בחנות בגדים החולמת להיות זמרת ובדרנית ומתחזה לשם כך לאשת החברה הגבוהה. הזמר המפורסם יורם אראל (הלא הוא צביקה פיק) מכיר אותה במסיבה והסיפור מתחיל להתפתל עוד יותר... עד הסוף הטוב עם חתונה.

האלמנט הרוקי עדיין נוכח בתקליט "קליידוסקופ", אך הוא מעודן יותר ומשולב בעיבודים עשירים ותזמורתיים יותר, בהשפעת הפופ והדיסקו ששלטו בעולם באותה תקופה. כי אחרי הכל, צביקה פיק תמיד אהב להיות מעודכן.

גם פה שילב פיק לחנים לשירי משוררים לצד טקסטים קלילים יותר של פזמונאים. הבולטים שבהם הם "ערב סתיו יפה" למילים של נתן אלתרמן (בדואט מפתיע עם יפה ירקוני, כשהשניים אף העלו אז מופע משותף בשם זה - עם להקת הליווי הנתנייתית, גן עדן) ו"השנים שחלפו" למילים של נתן יונתן. שילוב זה בין ה"גבוה" ל"נמוך", בין פופ מסחרי לאמנות מורכבת, היה סימן היכר של פיק לאורך שנות ה-70 וביטא את ניסיונו לגשר על הפער בין תדמיתו הזוהרת והפרובוקטיבית לבין שאיפותיו האמנותיות העמוקות יותר. מהלך זה, שהחל כבר באלבומיו הראשונים, הגיע לשיאו מאוחר יותר באותה שנת 1977 עם הוצאת אלבום האוסף "שירי משוררים" , שכלל כמה מהשירים מ"קליידוסקופ" לצד שירים נוספים.

העטיפה של "קליידוסקופ" מציגה דימוי ויזואלי של פיק ליצירת אפקט קליידוסקופי או פסיכדלי, המשקף את הדימוי הזוהר והצבעוני שלו באותה תקופה. זאת למרות שהתמונות לאו דווקא בעות בצבעים עזים ונועזים. צלמי התמונות בעטיפה היו אלונה איינשטיין וסמי בן גד, כשהעיצוב נעשה על ידי נית קליש.

אלמנט ויזואלי נוסף שזכה לציון הוא ה"אינסרט" – דף מילים מצורף לתקליט. הכללת דף כזה, שלא הייתה נפוצה תמיד בהוצאות ישראליות באותה תקופה, תרמה לחוויית ההאזנה והעידה על ההשקעה הגוברת של פיק ו"קוליפון" בהיבט ההפקתי והוויזואלי של האלבום, כחלק מהשאיפה להתקרב לסטנדרטים בינלאומיים.

"קליידוסקופ" הניב מספר להיטים משמעותיים שהושמעו רבות ברדיו וצעדו במצעדי הפזמונים: הבולט בהם הוא "אהבה בסוף הקיץ" עם הדיסקו הקצבי והקליט שהפך להמנון קיץ בלתי נשכח. השיר, למילים של מירית שם אור (אשתו אז של פיק) ובעיבודו של פיק עצמו, יצא לרדיו במאי 1977. הוא הגיע למקום הרביעי במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל וחשוב לציין כי לשיר קיימת גרסה נוספת, בקצב מהיר יותר, שנכללה באלבום "מוסיקה" שיצא שנה לאחר מכן. תגידו, איזה עוד שיר ישראלי מביא אותה עם משפט כמו "הוא הזמין אותה לגלידה"?

ויש את "דמדומים" שהוא בלדה מקסימה למילים של מירית שם אור ובעיבוד פיק. השיר הזה יצא לרדיו כבר בפברואר 1976 ואני ממש אוהב את הגרוב שבו, כולל צליל הגיטרה עם אפקט הווא-ווא פה ושם. ויש את "משהו נשרף לי בלב" שהוא שיר קצבי בעיבודו של אלדד שרים למילים של אלי בכר ומשה בן שאול. מצד שני, "השנים שחלפו" הוא בלדה מרגשת למילים של נתן יונתן בעיבוד משותף של פיק ושרים.

הצלחתם של ארבעה שירים מהתקליט במצעדים השנתיים של קול ישראל הביאה את צביקה להיבחר כזמר השנה ההיא באותה תחנת רדיו. עם זאת, מערכת היחסים שלו עם מבקרי המוזיקה והתקשורת הממסדית הייתה מורכבת יותר. לאורך הקריירה שלו, ובמיוחד בשנות ה-70, הוא ספג לא פעם ביקורות קשות, לעיתים ארסיות, על סגנונו המוזיקלי, הופעתו החיצונית ותדמיתו ה"לא ישראלית". פיק עצמו התלונן לא פעם על יחס עוין מצד התקשורת, וטען כי הוא הוחרם, שיריו לא הושמעו מספיק ברדיו (למעט במצעדים), והוא הואשם ב"קלקול הנוער" ובחריגה מרוח "שירי ארץ ישראל הישנה והטובה". למרות שדוקומנטים רבים מפעם שברשותי מראים כי הוא זכה לסיקור נרחב ורואיין רבות, תחושת המרירות על הדחייה ליוותה אותו. לעיתון להיטון הוא אמר אז: "לפני שנים, כשאמרו לי שאני לא חינוכי, לא תרבותי, מזוהה יותר מדי עם רוק'נ'רול, פחדתי באמת ובתמים שזה יפריע לקידום הקריירה שלי. אבל היום, לאחר שנים של עבודה, הצלחות, להיטים ותארים, כינויים כמו, אנטי-ממסדי׳ נשמעים נלעגים ומצחיקים. איך אפשר לשמור על מקום בצמרת ולהיות בו זמנית אנטי-ממסדי?"

"קליידוסקופ" היה האלבום האחרון שהוציא פיק בחברת "קוליפון". פיק עזב את החברה זמן קצר לאחר מכן בטענה לרמאות בדיווחי המכירות, וחזר לחברת "סי.בי.אס".

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים 

הרצאות מוסיקה שלי ותכני מוסיקה מיוחדים לפלטפורמות שונות - לפרטים והזמנות: 050-5616459