רוק מסביב לשעון: מה קרה ב-4 בינואר בעולם הרוק

כל יום מציין אירועים משמעותיים בהיסטוריה של מוזיקת הרוק והפופ, עם שפע של אנקדוטות פורצות דרך שהתרחשו בעשורים קודמים. כשאנחנו מסתכלים אחורה בזמן, על היום הזה בתולדות המוזיקה, אנחנו נזכרים ברגעים המדהימים שעיצבו את נוף הרוק והפופ, החל מיציאתם של תקליטים אגדיים, הופעות אייקוניות וגם דברים משמחים לצד עצובים שקרו לאמני המוזיקה המובילים.

כחובבי מוזיקת רוק, אנחנו לא יכולים שלא לחוש תחושת נוסטלגיה כשאנחנו מהרהרים באירועים הבלתי נשכחים שהתרחשו אז. הנכם מוזמנים לצלול איתי למנהרת הזמן עם אירועי פופ ורוק שאספתי עבורכם ממקורות שונים ונדירים מאד שאינם ברשת. אהבתם וברצונכם לקבל עוד ועוד? בשביל זה בניתי עבורכם הרצאות מוסיקה מעשירות ומעניינות ופודקאסטים מומלצים.

אז מה קרה ב-4 בינואר (4.1) בעולם של רוק קלאסי?

חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט

הציטוט היומי: "זה בסדר גמור לשחרר את עצמך, כל עוד אתה יכול להחזיר אליך את עצמך" (מיק ג'אגר)

ב-4 בינואר בשנת 1969 הופיע ג'ימי הנדריקס עם להקתו בתוכנית הטלוויזיה של הזמרת לולו - HAPPENINGS FOR LULU. מה שקרה שם היה מפתיע מאד.

כבר לפני הצילומים הייתה שם אווירה שלא מצאה חן בעיני הנדריקס ושני חבריו לשלישיית ג'ימי הנדריקס אקספריינס. כך כתב בסיסט הלהקה, נואל רדינג, בספרו: "בחיפזון שלנו, גוש החשיש שהיה לנו ברח והחליק במורד צינור הניקוז של הכיור בחדר ההלבשה שלנו. נוצרה בהלה. פשוט לא יכולנו לעשות את התוכנית הזו כשאנו לא מסטולים. לולו לא אישרה עישון! היא הייתה נשואה אז למוריס גיב מהבי ג'יז, שאותו ביקרתי ועישנתי איתו. תמיד יכולתי לדעת שלולו הגיעה הביתה כשמוריס התחיל לפתוח את כל החלונות לאיוורור. בכל מקרה, מצאתי איש תחזוקה והתחננתי ממנו שייתן לי כלי עבודה כשאני ממציא סיפור על טבעת אבודה. הוא היה מועיל מדי והציע לפרק לנו את הניקוז. בסוף הצלחנו במשימתנו והיה לנו עישון נהדר".

המתופף מיץ' מיטשל בספרו: "ברגע שהגענו לאולפן, אמרו לנו, כפי שעשו עם הגעתנו להצטלם למופע שהטלוויזיוני של דאסטי ספרינגפילד, 'מה לגבי דואט? אתם חייבים לעשות דואט עם לולו'. בחזרה לקראת הצילום הנדריקס אמר, 'אין בעיה, אנחנו נעשה את הדואט בתוכנית, אנחנו נתמודד עם זה אז'. אני חושב שהיא הייתה אמורה לעשות את 'היי ג'ו' או משהו. לפני ההופעה עצמה מגיע הסיפור של ה'חומר' האבוד. הסתובבנו בחדר ההלבשה ומחכים להמשך משעמם, כמו שאתה תמיד נתקל בזה בהפקות כאלו, ונואל החליט לגלגל ג'וינט, לא הרעיון הכי טוב בהתחשב איפה שהיינו. לרוע המזל הוא הפיל את החומר למטה בכיור. פאניקה, פאניקה מוחלטת. מה אנחנו עושים? אני מחליט, אין בעיה, מרים טלפון ומתקשר לתחזוקה. הבחור מגיע ואנו אומרים לו שאיבדנו טבעת. אז הוא פירק את כל הכיור. ברגע שהיינו קרובים לג'וינט, אמרנו לו שעכשיו הכל בסדר ונגיע לטבעת בעצמנו. הבחור סירב ואמר שזו העבודה שלו. נואל נאלץ לדחוף אותו החוצה. השגנו את החומר שלנו".

כשהגיע הזמן של השלושה להופיע מול המצלמה, הם הרגישו די משוחררים. הם היו אמורים, לפי התיכנון, לנגן שם שני שירים: VOODOO CHILD ו- HEY JOE. לולו הציגה אותם והמופע יצא לדרך. היא הייתה אמורה, לפי התכנון המקורי, להצטרף אליהם בסוף הקטע שלהם ולשיר דואט.

הכל עבר כמתוכנן עד אמצע הדרך ולפני שללולו הייתה הזדמנות להצטרף אליהם על הבמה. אז סימן הנדריקס לאחרים להפסיק לנגן. "אנחנו רוצים להפסיק לנגן את הזבל הזה", הוא אמר, "ולהקדיש שיר ללהקת CREAM, בלי קשר לאיזו סוג של להקה הם עשויים להיות. אנחנו מקדישים את זה לאריק קלפטון, ג'ינג'ר בייקר וג'ק ברוס". בעוד השאר באולפן מנסים להבין מה קרה בזה הרגע, פצחו השלושה בביצוע אינסטרומנטלי ל- SUNSHINE OF YOUR LOVE - השיר הידוע של השלישייה שהתפרקה זמן קצר לפני כן.

מיטשל: "בסוף התוכנית לולו התחילה ללכת לעבר המצלמה, מצפה כמובן לעשות את הדואט, אבל הנדריקס הלך לתוך הקטע שלו על CREAM. אחר כך מיהרנו לחדר ההלבשה, החלפנו בגדים ומיהרנו לפאב כדי לשתות. שם מישהו ניגש אלינו ואמר שלעולם לא נעבוד יותר עבור הבי.בי.סי... ללולו עצמה לא היה אכפת ממה שקרה".

רדינג: "זה היה כיף עבורנו, אבל המפיק סטנלי דורפמן לא לקח את זה טוב עם הדקות שנקפו בתוכנית החיה הזו שלו. חוץ מלרוץ על הסט כדי לעצור אותנו או לנתק את המגברים שלנו, לא היה דבר שהוא יכל לעשות. ניגנו מעבר לנקודה שבה לולו הייתה אמורה להצטרף אלינו. סטנלי כבר היה היסטרי, הצביע על השעון שלו וצרח עלינו ללא קול. לאחר מכן הוא סירב לדבר איתנו, אבל התוצאה היא אחד מקטעי הצילום הנפוצים ביותר שעשינו אי פעם. אין ספק".

ב-4 בינואר בשנת 1986 מת בסיסט להקת THIN LIZZY, פיל לינוט. בן 36 בלבד במותו.

לינוט היה חוד החנית בלהקת הרוק האירית הכבדה הזו. הוא היה הבסיסט, הזמר, כותב השירים והדמות הבולטת. מי לא מכיר את השיר THE BOYS ARE BACK IN TOWN? או את הלהיט המוקדם יותר WHISKY IN THE JAR?

אבל חייו האישיים של לינוט היו רצופי התמכרויות לסמים והוא התמוטט בביתו שבריצ'מונד בליל חג המולד, כשבילה עם חברים. המסיבה הזו כללה גם שתיית אלכוהול לרוב ושימוש בסמים. כשלינוט התמוטט, מיהרו החברים להתקשר לאשתו הפרודה ממנו, קרוליין, שדהרה במכוניתה מרחק רב כדי להגיע ולקחת אותו למרכז מכורים לאלכוהול וסמים, שגם היה לא ממש קרוב לביתו. בהגיעם לשם אובחן כי הכבד והכליות של לינוט קרסו ואמבולנס מיהר לקחת אותו לחדר מיון. שם הוא מת.

לינוט מת בבוקר ה-4 בינואר, השבת הראשונה של 1986, וחמש עשרה שנים מהיום בו נכנס לאולפני DECCA לעשות את התקליט הראשון של THIN LIZZY הוא היה מחובר למכונת דיאליזה ומכונת הנשמה. הלב, הכבד והכליות שלו חדלו מלתפקד. היה לו דלקת ריאות, אבצסים וספטיקמיה (אלח דם). זמן קצר לפני כן, בחג המולד, לינוט היה במסיבה שבה הוא נפל ופגע במרפק שלו. זה גרם לאוסטאומיאליטיס, זיהום בעצמות שמשתמשי סמים ובעלי מערכת חיסונית חלשה הם פגיעים במיוחד מולו, ואשר יכול להוביל להרעלת דם אם לא מטופל. היו התגוששויות שלו בעבר עם מלאך המוות, שכללו כדורי ספיד וקוקאין. הוא שתה כמויות מסוכנות של משקאות חריפים, שהכניסו את הכבד שלו למצב מסוכן. לפעמים האסתמה שלו הייתה כל כך גרועה שהוא בקושי יכל לנשום. מבחינה קלינית, היה צורך לשים שם את סיבת המוות, אבל לינוט היה חולה נורא במשך זמן רב, ומחלותיו היו רבות ומגוונות.

בטקס ההלוויה שלו היו כולם הרוסים. לפיליפ לינוט היו שתי הלוויות. ב-9 בינואר 1986, יום חמישי שלאחר מותו, הייתה מיסה בסנט אליזבת מפורטוגל, כנסיית ריצ'מונד בה הוא וקרוליין התחתנו כמעט שש שנים קודם לכן. בין הנוכחים היו משפחה ושורה של חברים מוזיקאים, כשעל הכל ניצח האב ריימונד ברנן, אותו כומר שערך את טקס נישואיו. ביום שישי, גופתו הוטסה חזרה לדבלין וארונו נישא ברחובות אל הטקס בכנסייה.

למחרת בבוקר, 11 בינואר 1986, התקיימה מיסת רקוויאם לזכרו ונראה שלינוט אסף את כל דבלין סביבו.

כולם היו שבורים לחלוטין מעצב.

ב-4 בינואר בשנת 1974 יצא אלבום הסולו הראשון של הזמרת גרייס סליק ושמו MANHOLE.

על הנייר זה אלבום הסולו הראשון של סליק, שידועה בעיקר כזמרת וחוד החנית של להקת ג'פרסון איירפליין. בפועל הייתה התמונה קצת שונה.

יש באלבום אפילו קטע אחד, IT'S ONLY MUSIC, בו סליק כלל לא נמצאת. אבל התזמורים בחלק מהקטעים לא פחות ממהממים. חלק אחר מהאלבום מכיל מוזיקה שאפשר לוותר עליה. לכן, כגודל הציפיות - אלבום סולו ראשון ועתיר ציפייה מגרייס סליק לא הצליח להתרומם לדרגת אלבום מושלם. אבל עדיין הוא מהנה מאד להקשבה. זה נפתח בקטע אקוסטי ומופשט בשם JAY. זה קטע קצרצר שמוביל ליצירה הבולטת שבאלבום - THEME FROM THE MOVIE MANHOLE. חמש עשרה הדקות שבה מעניקות לסליק את האפשרות להשתחרר ולהימתח מוזיקלית וגם לבטא מילים במין מבטא ספרדי. והתיזמור... אחחח... התיזמור. כי אצל גרייס סליק הכל הולך!

סליק בספרה האוטוביוגרפי: "בשנת 1974 חשתי שעליי ליצור משהו שישקף את רצוני להשתחרר מהכבלים. שיר הנושא בתקליט נועד מבחינתי לגרום להלם מצד הפמיניסטיות. המילים שבו, שחלקן באנגלית וחלקן בספרדית, נועדו לספק קודם כל אותי. חלק מהתקליט הוקלט באולפני 'אולימפיק' שבלונדון, עם תזמורת גדולה וקבוצת נגני חמת חלילים, שהמנהיג המזוקן שלהם נהג כל הזמן לשלוף מהגרב שלו בקבוק אלכוהול וללגום ממנו מזריחה לזריחה, מבלי שישתכר. היה לי כיף גדול להקליט את זה. התקליט היה הצלחה אישית וכשלון מסחרי מהדהד".

ב-4 בינואר בשנת 1970 קרה דבר שהביא את מתופף להקת המי, קית' מון, להפוך לחשוד העיקרי בהריגת ניל קורנליוס בולאנד בן ה-24, שעבד כשומרו האישי והנהג שלו.

קית' מון, אשתו קים והנהג, ניל בולאנד, יצאו אז מאירוע השקת המועדון החדש, 'האריה האדום', שבהרטפורדשייר. ללא מתחם VIP וללא אבטחה לשמירה על פרטיות ידוענים, החלו מגולחי ראש, שהגיעו לשם, להציק לכוכב הרוק העשיר וקרוביו. האווירה הפכה מאיימת. למרות זאת, התעקש מון להישאר במועדון וליהנות מעוד ריקוד ועוד משקה.

כשמחוגי השעון הצביעו על 22:30 פרצה תגרה מילולית בין מון לאחד המגולחים. אז החליט המתופף לעזוב את המקום. בינתיים דלקו אחריו כמה בריונים וכשמון כבר ישב באוטו, זרקו הם מטבעות לעבר מכונית הבנטלי היוקרתית שלו. אחריהם הגיעו גם אבנים ובעיטות בגוף הרכב משלושים אנשים, בערך, שהקיפו אותו.

בולאנד, כשומר ראש, היה אמור ללחוץ ברגלו על דוושת הגז ולדהור מהמקום – ומי שייפצע בדרך, יהיה זה על חשבונו האישי. אבל בולאנד לא היה שומר ראש מיומן ויצא מהרכב כדי להרגיע את העניינים, כשהוא נעמד לפני מכסה המנוע, אך ללא הצלחה והחל לברוח ברגל. לפתע שעט הרכב לעברו ודרס אותו. הקהל התקרב למכונית בשאגות אימה שפורשו כצעקות לקרב. לכן נסחטה דוושת הגז שוב ובולאנד, שנתקע מתחת למכונית שנסעה למרחק רב, נגרר ואיבד את חייו.

רק כשהגיע הרכב למקום מבטחים, נתגלתה הזוועה שבין הגלגלים. בולאנד היה מרוטש לגמרי ותוך דקות הגיעו למקום צוותי משטרה, מכבי אש ואמבולנס. המכונית הורמה והוא הוצא משם היישר לאמבולנס, כשבדרך לבית החולים הוכרז זמן מותו. מון וחבריו הובלו מיד לחקירה. המתופף עבר בדיקת נשיפה ונמצא כי רמת האלכוהול גבוהה מאד בגופו. הוא גם הודה שאין לו רשיון נהיגה ושהמכונית אינה מבוטחת.

בפברואר עדיין נכתב בעיתוני אנגליה שסיבות המוות של בולאנד אינן ברורות.

ב-23 במרץ נפסק בבית המשפט כי המוות נגרם מתאונה ומון זוכה. השופט פנה אליו ואמר: "לא הייתה לך ברירה אלא לנהוג כפי שעשית". מאז קיימות עדויות שונות שחלקן מצביעות על קית' כאשם והאחרות מצביעות על אשתו, קים, כזו שסחטה את דוושת הדלק באותו לילה גורלי. שני אלו כבר מתו ולא נדע לעולם של מי הייתה הרגל על הדוושה.

גם זה קרה ב-4 בינואר:

- בשנת 1979 נפתח מחדש המועדון הגרמני, סטאר קלאב, עקב התעניינות מחודשת בביטלס, שנהגו להופיע שם, בהמבורג, לפני פריצתם הגדולה לעולם.

- בשנת 2006 רכש בארי גיב, האח הגדול של הבי ג'יז, את ביתו של ג'וני קאש. זמר הקאנטרי הידוע התגורר בבית הזה במשך 35 שנה. גיב קנה אותו על מנת לשפצו ולשמרו כאתר זיכרון של קאש, אך הבית נשרף לגמרי באפריל 2007.

- בשנת 1970 נערך עוד סשן של (רוב) הביטלס באולפן מס' 2 באבי רואד. בעוד שהביטלס היו נחושים, כשנה לפני כן, להקליט את כל שיריהם החדשים באופן חי וללא העלאות, השירים שסומנו מאותו פרויקט GET BACK לצאת כסינגלים, טופלו באופן שונה. לכן השיר LET IT BE, שזעק כי הוא להיט בטוח, היה זקוק לשיפוצים כדי להגיע לרמה הניאותה שתשביע את רצון יוצרו, פול מקרטני. זו הפעם האחרונה בה שלושה ביטלס הקליטו באולפן תחת שם הלהקה הידוע. ג'ון לנון שהה אז בדנמרק ולכן נעדר מהסשן. לינדה מקרטני הוסיפה ביום זה קולות רקע גבוהים בפזמונים, ביחד עם בעלה. ג'ורג' האריסון הוסיף להקלטה צלילי גיטרה מובילה, כולל סולו חדש, ופול מקרטני הוסיף רישרושי מראקאס ורינגו הוסיף עוד קצת תופים מצדו.

- בשנת 1972 יצא בארה"ב תקליטון חדש ללהקת יס, עם השיר ROUNDABOUT. חברת התקליטים דרשה לערוך את השיר הארוך הזה, כדי שיתאים לפורמט של תקליטון. חברי הלהקה לא היו מעורבים בשלב העריכה וכשהשיר יצא לרדיו, זמר הלהקה, ג'ון אנדרסון, סיפר שלדעתו השתמשו בעריכה זו במספריים גדולים מדי. עדיין, תקליטון זה הפך ללהיט ולאחר השירים האהובים יותר בקטלוג הלהקה.

- בשנת 1973 הכריזה להקת האחים אולמן כי הבסיסט החדש שלה הוא לאמאר ויליאמס, שבא להחליף את הבסיסט, ברי אוקלי, שנהרג בתאונת דרכים כשרכב על אופנועו.

- בשנת 1988 יצא על גבי תקליטור אלבום אוסף ללהקת מאריליון ששמו B'SIDES THEMSELVES שבא לאגד שירים שיצאו כצד ב' בתקליטונים שונים. האלבום כולל גם יצירה באורך 17 דקות בשם GRENDEL. זה הפך להיות האלבום האחרון שיצא ללהקה בזמן שהזמר המקורי שלה, פיש, עדיין היה בשורותיה. שימו לב - מי שציפו לקבל פה את כל השירים שיצאו בצד ב' בתקליטונים עד אז, לא קיבלו את מבוקשם. עדיין, מדובר באוסף ראוי ביותר.

- בשנת 1971 נערכה בלונדון הפרמיירה של הסרט PERFORMENCE, בכיכובו של מיק ג'אגר. האירוע הגיע באיחור לאור העובדה שהסרט הושלם שנתיים קודם לכן. הסרט הזה כלל סצנות מין לוהטות בין ג'אגר לאניטה פאלנברג, שהייתה אז בת זוגו של קית ריצ'ארדס. הגיטריסט של הסטונס כה כעס על הסצנות האלה שסירב לנגן בשיר הנושא לסרט, שנקרא MEMO FROM TURNER. המעבדה שפיתחה את הסרט סירבה לפתח כמה מסצנות המין שהגיעו אליה בטענה שזו פורנוגרפיה. במקור הייתה זו בת הזוג של ג'אגר, מריאן פיית'פול, שנקבעה לשחק בסרט, אך היא הייתה אז בהריון ולכן התפקיד הועבר לפאלנברג. שהגיעה לפרמיירה עם ריצ'ארדס.

- בשנת 1991 חתמה להקת נירוונה בחוזה מול חברת התקליטים הגדולה, גפן רקורדס. זו תיהנה מהצלחת האלבום הראשון שייצא לאחר חתימה זו, NEVERMIND.

- בשנת 1965 מכר ליאו פנדר את חברת הגיטרות שלו, FENDER, לחברת CBS תמורת 13 מיליון דולר.

- בשנת 2023 מת הצלם היפני קישין שינוימה בן ה-83. הוא זה שצילם את עטיפת התקליט "פנטזיה כפולה" של ג'ון לנון ויוקו אונו. יוקו כתבה לזכרו של הצלם... "כשג'ון ואני החלטנו לעשות את האלבום DOUBLE FANTASY, אחרי שתיקה של חמש שנים, תהינו ממי עלינו לבקש שיצלם את התמונות. כששנינו חשבנו על זה, פתאום עלו בראשי פניו של קישין שינוימה. אמרתי, 'פעם אחת, הייתי מאוד רוצה שיהיה לי צלם יפני'. ג'ון הסכים במהירות ואמר, 'נכון, זה נשמע טוב'. מעולם לא ציפיתי ש'פעם אחת יתברר כאלבום האחרון שג'ון ואני עשינו יחד, וש'פעם אחת' יחיה כך לנצח. זו הייתה עבודה נחשקת על ידי צלמים בכל העולם, ואני באמת מרגישה שקישין שינוימה נועד להיות זה שיצלם את התמונות האלה. זה מה שהוביל לכך שתמונות אלה נראו על ידי אנשים ברחבי העולם. קישין היה כל כך נונשלנטי כשהוא צילם את התמונות שלנו, ובכל זאת הוא התרכז בכל צילום, כך שכשראינו את התמונות המוגמרות, לא הייתה אחת שלא אהבתי. העבודה שלו באמת מעולה".

- בשנת 1954 נכנס נהג משאית בשם אלביס פרסלי לאולפן הקלטות בממפיס על מנת להקליט שיר לכבוד יום הולדתה של אמו (שכלל לא היה קרוב למועד הזה). הוא הקליט שני שירים: CASUAL LOVE AFFAIR ו- I'LL NEVER STAND IN YOUR WAY. ההקלטה הביאה את בעל האולפן, סאם פיליפס, לבקש ממנו להשאיר אצלו את מספר הטלפון שלו כדי שיוכל לקרוא לו שוב לאולפן ולהקליט אצלו.

- בשנת 2018 מת ריי ת'ומאס, הזמר-חלילן של להקת המודי בלוז. ובשנת 2011 מת ג'רי ראפרטי, שהיה בסבנטיז חבר בלהקת STEALERS WHEEL - זו עם הלהיט STUCK IN THE MIDDLE WITH YOU. העסק התפרק בשנת 1975 ובעיות משפטיות לאחר הפרידה גרמו לכך שבמשך שלוש שנים ראפרטי לא יכל לשחרר שום חומר פן ייתבע. בסופו של דבר הוא הגיח כאמן סולו מצליח בשנת 1978, והשיג להיטים מרשימים, כולל הצלחה אדירה עם שיר הסקסופון האולטימטיבי, BAKER STREET. ראפרטי נהנה מאלכוהול מגיל צעיר, אבל בעיית שתייה הולכת וגוברת העמידה את נישואיו במתח בלתי נסבל וקרלה התגרשה ממנו ב-1990. רפרטי מת בביתה של בתו מרתה מאי ספיקת כבד, בגיל 63. נו, גם השיר על רחוב בייקר מדבר על אדם שחולם להחזיק בית ולגור רחוק מהשכונה שלו, אבל הוא שיכור, ולא יכול להשיג את המטרה הזו. הוא שותה כדי לשכוח את מה שאין לו, ולעולם לא מבין שהוא אבן מתגלגלת ללא כיוון. על פי הדיווחים, רפאל רייבנסקרופט הסקסופוניסט בשיר קיבל רק 27 פאונד עבור תרומתו. הצ'ק שניתן לו חזר, אז המוזיקאי מסגר את התשלום חסר התועלת ותלה אותו על הקיר במשרד של עורך הדין שלו.

- בשנת 2024 מת דייויד סול, שהיה ידוע כדמות של האץ' בסדרת הטלוויזיה סטארסקי והאץ'. סול, שגם ביקר בארצנו, ידע להיטים מצליחים מאד כזמר אך גם התפרסם עם כותרות פחות מחמיאות כשנהג להכות את אשתו, פטי, עד שהיא החליטה שדי לה והוא נעצר בשנת 1982. מאוחר יותר הוא הביע חרטה בפומבי על מעשיו, והצהיר כי פנה לטיפול כדי לטפל בהתנהגותו ולקח אחריות על הנזק שגרם.

- בשנת 1975 הגיע השיר 'לוסי ברקיע היהלומים', בביצועו של אלטון ג'ון, למקום הראשון במצעד האמריקני. היה זה דווקא הרעיון של ג'ון לנון (מחבר השיר במקור שנכח בהקלטה של אלטון) להשחיל לקראת סופו את מקצב הרגאיי (המיותר לטעמי).

- בשנת 1955 נולד מארק הוליס (הזמר של TALK TALK, שמת בפברואר 2019). בשנת 1960 נולד מייקל סטייפ (הזמר של להקת REM) ובשנת 1965 נולדה בת' גיבונס, סולנית להקת פורטיסהד.

- בשנת 1942 נולד הגיטריסט ג'ון מקלאפלין. גיטריסט שפעמים רבות המם את עולם המוסיקה בצליליו, אם זה עם מיילס דייויס או מהאווישנו אורקסטרה או כאמן סולו. מה חבל שבשנת 2023 הוא גם בחר להאמין לאריק קלפטון ולעשות איתו הופעה לגיוס כספים למען עזה ונגדנו. ככה זה כשניזונים מצינורות מידע חלודים ומעוותים, כשיושבים אי שם רחוק מהעניינים.

ב-4 בינואר בשנת 1962 ניצבו הביטלס בשער עיתון הפופ הליברפולי, MERSEY BEAT. זאת כי הם זכו במשאל שעסק בלהקה הטובה ביותר. בואו לגלות את התוצאות של סקר זה...

הנה תוצאות הסקר שפורסמו בעמוד 28 של גיליון זה:

THE BEATLES

GERRY AND THE PACEMAKERS

THE REMO FOUR

RORY STORM AND THE HURRICANES

JOHNNY SANDOM AND THE SEARCHERS

KINGSIZE TAYLOR AND THE DOMINOES

THE BIG THREE

THE STRANGERS

FARON AND THE FLAMINGOS

THE FOUR JAYS

IAN AND THE ZODIACS

THE UNDERTAKERS

EARL PRESTON AND THE T.TS

MARK PETERS AND THE CYCLONES

KARL TERRY AND THE CRUISERS

DERRY AND THE SENIORS

STEVE AND THE SYNDICATE

DEE FENTON AND THE SILHOUETTES

BILLY KRAMER AND THE COASTERS

DALE ROBERTS AND THE JAYWALKERS

ב-4 בינואר יצא בשנת 1967 תקליט הבכורה של להקת הדלתות.

הכל החל במפגש אחד מקרי בין שני סטודנטים לקולנוע באוניברסיטת UCLA שבלוס אנג'לס. אלו הם ג'ים מוריסון וריי מנזרק, שראו אחד את השני עוד לפני כן באוניברסיטה אך פגישה אחת בחוף הים VENICE BEACH, ביולי של 1965, הפכה להיסטוריה. מוריסון, שהיה אז חובב שירה נלהב, סיפר שם למנזרק שהוא כותב שירים. מנזרק עודד אותו להקריא לו ואז מוריסון החל לשיר את MOONLIGHT DRIVE. מנזרק לא היה צריך יותר מהמשפטים הראשונים ששמע כדי להבין שזוהי הזדמנות אמנותית עבורו שאסור לפספס. בסוף השיחה הזו החליטו השניים להקים להקת רוק ולהרוויח מיליוני דולרים.

מנזרק הקלידן עבר משיקגו ללוס אנג'לס, שלוש שנים לפני כן. הוא ניגן פה ושם פסנתר בלהקות מקומיות ואחת הלהקות שניגן בה נקראה THE RAVENS. בלהקה הזו היו חברים גם שני אחיו, ריק וג'ים מנזרק. ריק מנזרק ניגן בגיטרה וג'ים מנזרק במפוחית. יום אחד עלה מוריסון לבמה והחל לאלתר עם הלהקה שיר רוק ידוע בשם LOUIE LOUIE. זה היה כבר אחרי שמוריסון ומנזרק נפגשו בחוף הים ההוא. מוריסון אף איבד את קולו באמצע ההופעה ההיא. אך הדבר לא מנע ממנזרק להזמינו להיות חבר קבוע בלהקה. המתופף בלהקה ההיא היה ג'ון דנסמור.

ב-2 בספטמבר 1965 הלכו חברי THE RAVENS לאולפן הקלטות קטן על מנת להקליט שישה שירי דמו, שהפכו בהמשך לקלאסיקות של 'הדלתות'. הסשן הזה ארך שלוש שעות ואלו היו השירים שהוקלטו שם:

MOONLIGHT DRIVE

MY EYES HAVE SEEN YOU

HELLO I LOVE YOU

GO INSANE

END OF THE NIGHT

SUMMER'S ALMOST GONE

הקלטות הדמו האלו לא הצליחו לעניין חברת תקליטים והדבר גרם לפרישת ריק וג'ים מנזרק מהלהקה. במקומם נכנס גיטריסט בשם רובי קריגר, שהגיע מלהקה בשם THE PSYCHEDELIC RANGERS והביא עמו ללהקה ידע מוזיקלי נרחב בסגנונות שונים. החזרה הראשונה של הרביעייה החדשה נערכה בגראז' של חבר שלהם כשקריגר סיפר שהשיר הראשון שהם ניגנו כרביעייה בחזרה היה MOONLIGHT DRIVE.

באוקטובר 1965 שונה שם הלהקה ל- THE DOORS, לפי הצעתו של ג'ים מוריסון, שלקח את השם מספר מאת אלדוס האקסלי ושמו THE DOORS OF PERCEPTION. השם הזה גם התאים לכל ההוויה הפסיכדלית שהחלה לבעבע בתקופה ההיא. באותו חודש נפגשה הלהקה עם חברת התקליטים הידועה 'קולומביה', כשבאמתחתה ששת שירי הדמו. אותה חברה הביעה התעניינות ורצתה להחתים את החבורה, שניסתה להכניס בסיסט לשורותיה אך כל מי שניסתה נמצא לא מתאים עבורה.

הבעיה נפתרה כשבדצמבר 1965 החליט מנזרק לנגן את תפקידי הבס על מכשיר קלידים שנקרא FENDER RHODES PIANO BASS. זה היה כלי קטן עם 32 קלידים שניגן את הצלילים הנמוכים. הוא אף הצליח לשכנע את חברת התקליטים המעוניינת להשקיע את הכסף בדבר הזה למענו.

אך באפריל 1966 הובן שחברת קולומביה כבר לא מעוניינת כבעבר והחוזה שנחתם נקרע לגזרים. ההצלה הגיעה כשארת'ור לי, המנהיג של להקת LOVE הנחשבת, החליט לעזור והלך להמליץ על הדלתות לחברת התקליטים שהוא היה חתום בה, ELEKTRA. ארת'ור הצליח לשכנע את בוס החברה, ג'ק הולצמן, להגיע לראות את הדלתות בהופעה במועדון 'ויסקי א גו גו'. ואכן הולצמן הגיע, לא התלהב ממה שראה ושמע, אך ידע שמילה של ארת'ור לי חייבת להיות בעלת משמעות ולכן הוא הגיע עוד כמה פעמים להופעות של הדלתות כדי לגבש דעה סופית.

באחת הפעמים הביא עמו הולצמן את מפיק הבית שלו, פול רוטשילד, שבתחילה לא התלהב אך החל להראות עניין כשההופעה נמשכה. הולצמן הבין שיש לו פה עסק עם להקה לא רגילה והחליט להחתימה.

רוטשילד הפך להיות המפיק של הדלתות והתקליט הראשון הוקלט בין 24 ל-31 באוגוסט 1966, באולפני SUNSET. טכנאי ההקלטה באולפן היה ברוס בוטניק. בתקליט הזה היה גם נגן בס בשם לארי נצ'ל, שבשנת 1970 הפך לשם ידוע יותר בשל נגינת הפסנתר המופלאה שלו בשיר BRIDGE OVER TROUBLED WATER של סיימון וגרפונקל. הוא גם זה שניגן את סולו הגיטרה הידוע בלהיט GUITAR MAN של להקת BREAD בה היה חבר. הוא גם היה נגן סשנים קבוע בהפקותיו של פיל ספקטור. בקיצור, איש הקלטות רב פעלים.

בסשנים האלו הוקלטו גם כמה שירים שיצאו רק בשלב מאוחר יותר, ביניהם גם MOONLIGHT DRIVE. תקליט הבכורה הוקלט על ארבעה ערוצים בלבד, כך שרוב כלי הנגינה הוקלטו ביחד כהופעה חיה באולפן וערוץ אחד מהארבעה הושאר בצד על מנת לבצע העלאות על הפלייבק הקיים.

תקליט הבכורה הכיל שני קאברים, שהפכו לחלק מהקלאסיקה של הדלתות. השיר BACK DOOR MAN נכתב על ידי וילי דיקסון ואילו ALABAMA SONG הגיע היישר מעולמו של ברטולד ברכט.

בנובמבר של 1966 חתמה להקת הדלתות על חוזה בחברת ELEKTRA עבור שבעה אלבומים, כשהולצמן החליט לדחות את יציאת אלבום הבכורה עד לתחילת 1967 כדי שיוכל לעשות עוד עבודת שיווק מקדימה לכך. אחד הצעדים שנקט בהם היה לקנות שלט ענק עם שם הלהקה, שהוצב בשדרת SUNSET שבלוס אנג'לס. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות הרוק שהוצב שלט ענק שכזה לשיווק להקת רוק. הטריק הזה הפך מאז לדבר שכיח בעולם הרוק.

התקליט נפתח עם השיר BREAK ON THROUGH. זה כרטיס הכניסה לעולם של הדלתות ופה הדלת נפתחה באמת בפעם הראשונה. חברת ELEKTRA בחרה את השיר הזה להיות סינגל הבכורה של הלהקה. אך המילים שבו היו מסובכות מדי לקהל הפופ-רוק הרגיל והשיר הגיע רק למקום ה-126 במצעד האמריקאי, למרות שנחתכה ממנו שורה המרמזת לסמים, בצורת SHE GETS HIGH. רק לשם המחשה, המקום הראשון במצעד באותו זמן היה HAPPY TOGETHER של להקת THE TURTLES. גם קצב הבוסה נובה של דנסמור לא תרם אז, כי אופנת הבוסה נובה הברזילאי, שהייתה להיט ענק בעולם הרוק כמה שנים קודם לכן, החלה כבר להתאייד ממנו. ועדיין נשאר השיר הזה רענן עד היום.

השיר SOUL KITCHEN נכתב במקור על מסעדה שמוריסון אהב לאכול בה בחוף VENICE ההוא, אך פה זה נשמע כדבר חושני יותר, כפי שהזמר הכריזמטי היטיב לעשות ביצירתו.

בשיר THE CRYSTAL SHIP נשמע לראשונה ג'ים מוריסון בקולו המלטף-מעורפל, שהפך לאחד מסימני ההיכר שלו. מוריסון הוא אחד הזמרים הנדירים שנשמעים מושלמים כשהם שרים בקול מלטף מצד אחד או בקול שואג מצד שני. פול מקרטני הוא עוד דוגמה לזמר כזה.

למעשה, אין שיר חלש אחד בתקליט הזה. זה אלבום בכורה מנצח. יש כאן כמובן את השיר LIGHT MY FIRE, שכתב רובי קריגר. השיר הזה הפך ללהיט ענק אחרי שנחתך על ידי מספריים ענקיות וקוצץ ללהיט רדיו ידידותי. בשיר הזה האהבה היא המישור הגבוה ביותר וכמובן שהמילה HIGHER הפכה בהמשך לדבר שגרם לשיר להישמע כאחד משירי הסמים האולטימטיביים. מילה זו גרמה גם למפיקי התוכנית של אד סאליבן לרתוח, כשמוריסון התעקש לשיר אותה בשידור ישיר מול מיליונים.

זה גם תקליט הרוק הראשון בו נשמע זמר כלשהו מדבר על כך שהוא רוצה להרוג את אביו ולשכב עם אמו. זה כמובן קרה בשיר החותם, שנקרא THE END. כמה תעוזה יש באלבום אחד! אך הסוף של התקליט הזה סימן את ההתחלה לקריירה קצרה אך משמעותית ביותר עבור ארבעה מוזיקאים שהגיעו ליצור מוזיקה מהלב, מבלי להיכנע לנוסחאות ממוסחרות.

המלודי מייקר הבריטי פרסם אז בביקורתו: "צליל עשיר שמגיע פה מלהקת הדלתות לא שונה במהותו מזה של להקה אחרת שחתומה באותה חברת תקליטים, וזו להקת LOVE. עם זאת, הכוח של הדלתות זורם יותר בחופשיות. השימוש של מרקם בסיסי עם אורגן, גיטרה, בס ותופים מקבל פה דווקא עומק יוצא מן הכלל. המוזיקה מעוררת השראה וחושפנית".

לא משנה אם אתם אוהבים את הדלתות או לא - מה שבטוח הוא שחייבים לתת ללהקה קרדיט על מקוריות ואמונה בעשייתה. חברי הלהקה יצרו סאונד כה ייחודי, שאין בעולם הרוק להקה נוספת שנשמעת כמו 'הדלתות' ועדיין היא מקורית לחלוטין. כי THE DOORS יש רק אחת!

בונוס: פיל קולינס סיפר, החודש - ינואר - בשנת 1977 - לעיתון SOUNDS על מצב להקתו ועוד:

"אנחנו מתכנסים בחזרות ומגבשים את החומרים שנמצאים בסביבה, בוחרים את הטובים ביותר - מה שמרגש את כולנו. בימים עברו, ההתפתחות מאלבום אחד למשנהו הייתה, אם בכלל, יותר נקייה. עשינו אלבום בשנה, ומנקודת המבט שלי תמיד הרגשתי שהתיפוף שלי השתנה מאוד באותה שנה. אבל מעולם לא עשינו מאמץ מודע להיות 'שונים' באופן שבו אנו כותבים או ניגשים לאלבום.

"אם WIND AND WUTHERING אכן נראה מתוחכם או עדין יותר מ-TRICK OF THE TAIL אז זו רק אבולוציה טבעית. אלבומים נוטים לעצב את עצמם. אנחנו באמת לא יודעים מה יש לנו עד שאנחנו בעצם מתכנסים לחזרות, וככל שהשבועות עוברים - האלבום מתחיל ללבוש צורה כלשהי. אתה מקבל דברים כמו תומכי ספרים ועובד פנימה, מקבל את התחושה של האלבום בכללותו באמצעות זה. הפעם בעצם היה לנו יותר מדי חומר; יצירה אחת הייתה ארוכה מדי להכללה באלבום ולא ממש התאימה לתחושה של היצירה השלמה, ויש עוד שני שירים קצרים יותר, בעלי אוריינטציה מסחרית יותר. חשבנו להעלות אותם על EP עם האלבום, אבל אני חושב שהם נוטים ללכת לאיבוד ככה. עדיין לא הקשבתי ל-EP שהגיע עם האלבום 'שירים במפתח החיים' של סטיבי וונדר, וזה אותו דבר עם ה-EP הזה שהגיע עם התקליט 'הולנד' של הביץ' בויז". במקום זאת, שלושת הרצועות ישוחררו במקסי סינגל, בחודש מרץ.

עבדנו בכפר הקטן הזה, העולם הקטן שלנו, קילומטרים הרחק מכל מקום, וזה איפשר לנו לפתח לוח זמנים ולעמוד בו. היינו קמים בבוקר והיינו בסטודיו ב-11 בבוקר ומחוצה לו ב-3 או 4 למחרת בבוקר - כך כל יום במשך 12 ימים. עשינו כל כך הרבה בזמן הזה. זו דרך עבודה נחמדה, אבל לא ליותר משבועיים. זה כל כך אינטנסיבי שאתה קצת משתגע אחרי כמה זמן.

אני חושב שכולנו השתנינו קצת במצב הזה. למרבה הפלא, במובן מסוים זה גרם לכולנו להיות יותר רגועים אחד עם השני. זה יכול להיות רק מספרים; אני חושב ש-4 אנשים בקבוצה קל יותר מ-5, ו-3 זה כנראה קל יותר מ-4. זה נותן לאנשים יותר מקום לנשום. אנחנו עושים אלבום כל תשעה חודשים בשנה ועכשיו יש יותר מקום לכולם להרגיש את התרומה שלהם בצורה חזקה יותר, מבחינת כתיבה לפחות. שינויים מסוג זה היו הבולטים ביותר באולפן.

"כולם נמצאים בסביבה רוב הזמן ועושים הכל עכשיו. לפני כן זה היה קצת. היינו עושים את רצועות הליווי ופיטר (גבריאל) רצה להפיק את המיטב מעצמו והוא הרגיש שהוא עובד טוב יותר בעצמו ולכן הקליט את החלקים הווקאליים לבד. בתקליטים איתי השירה נראית הרבה יותר כרעיונות קבוצתיים במובן מסוים; כולם היו שם ואמרו 'הקו הזה עובד, או 'בואו נעשה את זה שוב', ואילו לפני כן היינו נכנסים לאולפן ושומעים את מה שכבר נעשה בלעדינו. אני חושב שלמעשה סוג כזה של יחס שיתופי כלפי כל מה שאנחנו עושים היה אחת הסיבות לכך שהלהקה תמיד נשארה נגישה ולא נדחפה לפינוק יתר. בקבוצה שבה יש רק כותב אחד או שניים, שאר חברי הלהקה צריכים ללכת לכל מקום שהם מובילים, אבל בג'נסיס ההשפעה של שלושת האחרים תמיד חזקה על מי שכותב. זה קצת כמו בקרת איכות; כולם צריכים להתרגש ממשהו לפני שאנחנו עושים את זה.

"זו הייתה תקופה קצת מוזרה למען האמת, הסוף עם פיטר. כי ידענו במשך שישה חודשים שפיט הולך לפרוש ועשינו חזרות במשך שלושה או ארבעה שבועות לפני שעיתונות המוזיקה קלטה את הסיפור. אני זוכר שנכנסתי לחזרה, לקחתי עיתון וראיתי לפתע את הסיפור בדפוס. הסתגלנו לשינוי והיינו בדרכנו כרביעייה, ופתאום היו כל המכתבים האלה בעיתונים 'ג'נסיס מתים! יחי ג'נסיס!' זה היה ממש מדכא כי היינו בכושר שיא, ידענו שאנחנו יכולים לעשות את זה והנה אנשים קראו שהכל נגמר ופשוט סגרו עלינו את הספר. זו הייתה תקופה נוראית.

אני מרחם על אמרסון, לייק ופאלמר במובן מסוים כי הם מייצגים את סוג הלהקה שהרבה אנשים חושבים שהיא - רוק פירוטכני עשיר - ולכן הם מקבלים הרבה קטילות בגלל זה. אני לא אוהב אותם במיוחד אבל אני כל כך מרחם עליהם. העניין הוא שלא משנה כמה אנשים יגידו שהם אוהבים להקה כשהיא מתחילה לנוע, ברגע שהם מקבלים אנשים מצליחים למדי, הכל מסתובב ואנשים מתחילים לקטול. אני מניח שזה בגלל שאתה יכול להגיד רק ככמות מסוימת של דברים טובים על להקה. בכל פעם שיש לנו אלבום אני חושב 'זה האחד שיקבל את הקטילה?', אבל למזלנו זה לא קרה.

פיט היה ללא ספק כוח במה רב עוצמה, אז בשבילנו להתגבר כל כך חזק בלעדיו היה מדהים. ממש לא ציפיתי שזה יהיה טוב כמו שזה היה. היה לי את כל הביטחון בעולם מבחינה מוזיקלית, אבל באמת לא הייתי בטוח איך נהיה על הבמה. שמעתי לראשונה את המתופף צ'סטר תומפסון כשהוא ניגן עם זאפה ולאחר מכן ראיתי אותו מופיע עם WEATHER REPORT. הוא היה הבחור הראשון ברשימה שלי, אבל הבחור האחרון שבאמת שאלתי. חשבתי: 'הוא אמריקאי שחור - הוא לא יהיה מעוניין לנגן איתנו'. אלפונסו ג'ונסון, חבר משותף שגם ניגן עם WEATHER REPORT, שכנע אותי להתקשר לצ'סטר בכל זאת.

אני חושב שהוא הסכים כי זו הייתה חריגה מכל מה שהוא אי פעם עשה בעבר. אני יודע בוודאות שהטוני וויליאמסים, האלפונסו ג'ונסונים ובילי קובהאמים כולם מסתכלים עלינו כי הם רואים אותנו די מצליחים ואת עצמם לא כל כך מצליחים והם רוצים לדעת איך זה נעשה. זה נכון: הם מוקסמים ממה שקורה בצד שלנו של הגדר".

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים

הרצאות מוסיקה שלי ותכני מוסיקה מיוחדים לפלטפורמות שונות - לפרטים והזמנות: 050-5616459