רוק מסביב לשעון: מה קרה ב-16 בדצמבר בעולם הרוק

כל יום מציין אירועים משמעותיים בהיסטוריה של מוזיקת הרוק והפופ, עם שפע של אנקדוטות פורצות דרך שהתרחשו בעשורים קודמים. כשאנחנו מסתכלים אחורה בזמן, על היום הזה בתולדות המוזיקה, אנחנו נזכרים ברגעים המדהימים שעיצבו את נוף הרוק והפופ, החל מיציאתם של תקליטים אגדיים, הופעות אייקוניות וגם דברים משמחים לצד עצובים שקרו לאמני המוזיקה המובילים.

כחובבי מוזיקת רוק, אנחנו לא יכולים שלא לחוש תחושת נוסטלגיה כשאנחנו מהרהרים באירועים הבלתי נשכחים שהתרחשו אז. הנכם מוזמנים לצלול איתי למנהרת הזמן עם אירועי פופ ורוק שאספתי עבורכם ממקורות שונים ונדירים מאד שאינם ברשת. אהבתם וברצונכם לקבל עוד ועוד? בשביל זה בניתי עבורכם הרצאות מוסיקה מעשירות ומעניינות ופודקאסטים מומלצים.

אז מה קרה ב-16 בדצמבר (16.12) בעולם של רוק קלאסי?

חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט

הציטוט היומי: "כולם רצו להיכנס ללהקה רצינית בתחילת שנות השבעים. כולם ניסו להיות קצת מורכבים. הרקע שלי שונה. שנתיים או שלוש לפני ההצטרפות שלי לג'נסיס הופעתי על במת הווסט אנד. הייתי האדם עם הכי הרבה הומור בלהקה, אבל הרבה מההומור באלבומים המוקדמים שלנו עבר מעל ראשם של הרבה אנשים שלקחו אותנו יותר מדי ברצינות. אנשים נטו לחשוב שאנחנו רציניים בצורה קטלנית. היינו רציניים בניסיון לעשות מוזיקה טובה, אבל היה הרבה הומור יבש במילים... נהניתי מהעבודה החיה, נהניתי מהתיפוף שלי ומנגינת דברים יותר מסובכים ולהראות לכולם שאני יכול לנגן, אבל היינו מתוסכלים מהעובדה שבאמריקה במיוחד, אנשים לא יכלו לראות מעבר למה שפיטר גבריאל לבש. התסכול האמיתי היה כשאנשי תקליטים ומעריצים הגיעו מאחורי הקלעים אחרי הופעה והיו אומרים, 'הופעה נהדרת, בנאדם', כשהם עוברים אותנו והיישר לפיטר... עשינו את THE LAMB LIES DOWN ON BROADWAY ובחצי הדרך פיטר עזב לעבוד על משהו עם וויליאם פרידקין. אמרנו, 'פיטר, או שתעשה את זה או את זה. אם אתה רוצה לעשות את זה, בסדר, תעזוב'. כשפרידקין שמע על כך, הוא לא אהב את הרעיון שהוא היה מעורב בפירוק הלהקה. אז פיטר חזר, עם זנבו בין רגליו, ואמר, 'טוב, בואו נתחיל מחדש'. אבל כולנו ידענו באותו שלב שיש בעיות אמיתיות. לאשתו הייתה תקופה קשה עם לידת בתם הראשונה. היו הרבה דברים שכולנו לא הבנו באותו זמן. לבסוף, במהלך הסיבוב לקידום האלבום החדש ההוא, הוא אמר שהוא עוזב. פיטר היה הראשון מכולם שהביא ילדים לעולם, אז אף אחד מאיתנו לא יכול היה להתייחס לזה... החדשות הטובות היו שלאחר שהוא עזב, מבקרים הפסיקו לחשוב שהוא כתב את כל המוזיקה. לצאת מתחת למצב האנדרדוג הזה היה מאוד מספק" (פיל קולינס)

ב-16 בדצמבר בשנת 1966 יצא תקליטון חג המולד הרביעי של הביטלס למעריציהם, שנקרא PANTOMIME. תקליטון זה הוקלט ב-25 בנובמבר באולפן הדמואים החדש של המו"ל שלהם, דיק ג'יימס. פול מקרטני, שגם צייר את עטיפתו, הוא האיש הפעיל מאחורי הקונספט של התקליטון, כשהשאר רק תורמים את קולותיהם.

במהלך עלייתם המטאורית בשנות ה-60, הביטלס זכו לתהילה עולמית לא רק כמוזיקאים אלא כאייקונים תרבותיים ששמרו על קשר אישי עם המעריצים שלהם. בין הדרכים שהם עשו זאת הייתה באמצעות תקליטוני חג המולד השנתיים שלהם למועדון מעריציהם. הקלטות אלו, שהופצו באופן בלעדי לחברי מועדון המעריצים הרשמי שלהם, הפכו למסורת אהובה משנת 1963 ועד 1969. ביניהן, המהדורה של 1966 בולטת כיצירה סוריאליסטית במיוחד של ברכת חג.

תקליטוני חג המולד של הביטלס נוצרו כדרך להודות למעריצים המסורים שלהם במהלך עונת החגים. הקלטות אלו לא היו תקליטונים טיפוסיים שנועדו לפרסום מסחרי; במקום זאת, הם היו מסרים שובבים, לא רשמיים ולעתים קרובות ניסיוניים ששיקפו את ההומור, היצירתיות והאמנות המתפתחת של הלהקה. ככל שהקריירה של הביטלס התקדמה, ההקלטות הללו עברו מברכות דיבור פשוטות להפקות יותר ויותר משוכללות הכוללות מערכונים, שירים ואפקטים קוליים.

עד 1966, הביטלס היו עמוק בשלב הניסויים שלהם. באותה שנה יצא התקליט עתיר הניסוים, REVOLVER, ומיד אחריו באה והחלטתם של הארבעה להפסיק לצאת לסיבוב הופעות, מה שאפשר להם להתמקד אך ורק בעבודת אולפן. השינוי הזה במסלול האמנותי שלהם בא לידי ביטוי בתקליטון חג המולד התיאטרלי והסוריאליסטי ביותר שלהם. בניגוד להקלטות קודמות, שהיו מורכבות ברובן מהתלוצצויות עליזות והפסקות מוזיקליות קצרות, התקליטון הזה אימץ גישה נרטיבית מובנית, אם כי חסרת היגיון. הוא נכתב והוצג כהפקה תיאטרלית עם מגוון דמויות, תרחישים אבסורדיים ומוזיקה מקורית.

ההקלטה מתחילה בכך שהלהקה מציגה בשובבות את קונספט ה"פנטומימה", הומאז' לצורת התיאטרון הבריטית המסורתית המזוהה לעתים קרובות עם חג המולד. אחד הרגעים המוזיקליים הבולטים הוא EVERYWHERE IT'S CHRISTMAS של פול מקרטני, שהוא לחן עליז, קצת שטותי שתופס את הרוח החגיגית. למרות שזה אולי נראה כמו פרויקט קליל, זה מציג את נכונות הלהקה לחקור אפיקים יצירתיים חדשים, אפילו במגבלות של ברכת חג. ההפקה משקפת גם את החברותא שעדיין הייתה קיימת בקרב הביטלס בשנת 1966. הם שיתפו פעולה באופן הדוק בהקלטה, תרמו באותה מידה לאווירה המשובבת וחלקו בשמחה הצרופה ליצור משהו ייחודי עבור המעריצים שלהם. תחושת האחדות הזו תתחיל להתערער בשנים שלאחר מכן, מה שהופך את תקליטון חג המולד של 1966 לתמונת מצב של הביטלס ברגע מרכזי בקריירה שלהם.

ב-16 בדצמבר בשנת 1967 יצא תקליטון חדש ללהקת בופאלו ספרינגפילד, עם השיר המדהים EXPECTING TO FLY. ניל יאנג במלוא התעופה פה. אבל רגע! זו בכלל לא הלהקה שמנגנת פה. מה קורה? ובכן...

את השיר הזה הקליט ניל יאנג לאחר שפרש מהלהקה. הוא הזמין אולפן ונגנים, שהיו בטוחים שהם הולכים לנגן לאלבום סולו שלו. אלו הם הגיטריסט ראס טיטלמן, הפסנתרן ג'ק ניטשה, הפסנתרן ובצ'מבלו זה דון ראנדי, הבסיסטית קרול קיי והמתופף ג'ים גורדון. את העיבוד התזמורתי עשה בשיר ג'ק ניטשה (שיעבוד עמו הרבה בהמשך דרכו כאמן סולו).

בהמשך, כשיאנג חזר לבופאלו ספרינגפילד, הוא החזיר עמו את ההקלטה הזו שעשה והכניס אותה לאלבום השני של הלהקה. יאנג: "את השירה בשיר זה הקלטתי כשכל פעם שרתי שורה אחת בלבד. זאת כדי לשמור על שירתי בצלילים הנכונים. אז עוד הייתי טירון בענייני שירה באולפנים והמתח היה רב". יאנג חיבר את השיר משני שירים שונים שכתב ומטרתו הייתה לבצע הפקה שתישמע כמו "חומת הסאונד" של פיל ספקטור. והתוצאה? מהממת.

ב-16 בדצמבר בשנת 2001, מת סולן להקת ביג קאנטרי, סטיוארט אדמסון.

להקת "ביג קאנטרי" הסקוטית נהנתה ממכירות תקליטים מרשימות בשנות השמונים, כמו גם שמירה עיקשת על אופנת החולצות המשובצות של מעמד הפועלים. היא בהחלט בלטה אז, כשלצדה פעלו אז מיטב להקות הפופ עתירות הלבוש המוחצן, האיפור והשיער שידע חימצונים לרוב.

עם זאת, מנהיג הלהקה והזמר שבה, סטיוארט אדמסון, לא הצליח לנער מעליו את ההתמכרות לאלכוהול ואת המאניה דיפרסיה שקיננה בו. בשנת 1999 נראה היה כי הלהקה עדיין לא אמרה את מילתה האחרונה, כאשר הופיעה באירועי צדקה בסקוטלנד (שם תמיד התקבלה בברכה) למען קוסובו. אבל זו הייתה הבטחה כוזבת; אחרי זמן מה ששל רכיבה על הגל, חזר אדמסון לשתות ופירק את הלהקה, לאחר 18 שנות פעילות.

למרות נסיונו להקים להקה חדשה ("הרפאלס") ולעבור להתגורר בנאשוויל, עם אשתו השנייה, גילה אדמסון שעולמו מתפרק. אשתו ביקשה להתגרש ממנו ומעל ראשו ריחף משפט תעבורתי בגין נהיגה בשכרות. אז הוא החליט לטוס לרגיעה בהוואי והשאיר פתק לבנו, "נתראה בצהרי יום ראשון". הוא לא מסר להיכן היו מועדות פניו ולא יצר כלל קשר עם משפחתו. לאחר למעלה מחודש של חיפושים הגיע הסיפור לסיום טרגי כשב-16 בדצמבר 2001, נתגלתה גופתו התלויה של אדמסון בן ה-43, בחדרו במלון בהונולולו.

ב-16 בדצמבר בשנת 1974 יצא לחנויות תקליטון של ג'ון לנון עם השיר 'חלום מס' 9'. צידו השני של התקליטון מכיל את השיר WHAT YOU GOT.

במסגרת הביקורת שנתן ה-NME לאלבום השלם, הוא הביע את דעתו על השיר כך: "שיר מדכא המוצף בשיטפון סנטימנטלי עם פזמון שנשמע חסר כנות עד מזייף".

את קול המסתורין שקורא בשמו של לנון ("ג'ון") במהלך השיר הראשון, ביצעה אהובתו אז, מאי פאנג. בהמשך השיר נשמע קולה הקורא את שמו כשהוא הפוך בהקלטה. בספרה גילתה פאנג שג'ון אמר לה שאינו יודע על מה השיר מדבר, אבל זה לא קשור אליה. היא שרה את שמו בשיר כי הזמרת, שנקבעה להקלטה, לא הופיעה.

ג'ון הודה שהוא העתיק את עיבוד כלי הקשת מתוך הפקה שעשה לחברו, הזמר הארי נילסן, בביצוע המחודש לשיר MANY RIVERS TO CROSS.

השורה, "אה בוקאקאווה, פוזה, פוזה" מכילה מילים חסרות משמעות שהוא המציא בחלום שחלם. מאז צצו כל מיני אנשים שטענו כי אין להתייחס לדבריו של ג'ון (שאין משמעות) והביאו פירושים משלהם.

במשך חייו היה ג'ון מרותק למספר תשע, שלטענתו השפיע על חייו.

הוא נולד ב-9 באוקטובר.

ביתו הראשון היה בדרך ניוקאסל 9, שבליברפול.

ההופעה הראשונה של הביטלס במועדון הקאברן התקיימה ב-9 בפברואר 1961.

בריאן אפשטיין, מנהל הביטלס, ראה אותם מופיעים לראשונה ב-9 בנובמבר באותה השנה.

חוזה הביטלס עם EMI אושר ב-9 במאי 1962.

תקליטון הבכורה של הביטלס, LOVE ME DO, יצא בחברת PARLOPHONE במספר הקטלוגי R4949.

בנו השני (וכנראה המועדף) של ג'ון, שון, חלק את יום הולדתו של אביו.

ו...השיר הזה, חלום מס' 9, הגיע למקום התשיעי במצעד הבילבורד האמריקאי.

היכונו היכונו! ב-16 בדצמבר בשנת 1971 נערכה באנגליה הקרנת הבכורה של הסרט החדש מאת פרנק זאפה, "מאתיים מלוניות". אז כנסו למנהרת הזמן ובואו לבית הקולנוע שבכיכר פיקדילי, לונדון. אני מחכה לכם שם.

גם זה קרה ב-16 בדצמבר:

- בשנת 1970 הוכתרו חמישה תקליטים וחמישה תקליטונים של להקת 'תחיית קרידנס קלירווטר' במעמד של תקליטי זהב בארה"ב.

- בשנת 1974 הודיעה להקת הרוק הבריטית 'מוט דה הופל' על פירוקה. זמר הלהקה, איאן האנטר, החליט לפרוש ממנה כי לא התאושש עדיין מתשישות שהכריעה אותו חודשיים קודם לכן. זו לא הפעם הראשונה בה מחליטה הלהקה להתפרק, כשהפעם הראשונה נעשתה שנתיים קודם לכן וטורפדה בעזרתו של דייויד בואי, שהעניק לה שיר במתנה (ALL THE YOUNG DUDES). השיר האחרון שיצא ללהקה על גבי תקליטון נקרא SATURDAY GIGS.

- בשנת 1983 התפרקה להקת המי באופן רשמי בפעם הראשונה, כשפיט טאונסנד הודיע שהוא עוזב אותה. הלהקה הזו עמדה פעמים רבות במבחן ההישרדות בגבורה רבה, אך שנות השמונים המוקדמות לא היטיבו עמה והסוף היה בלתי נמנע.

- בשנת 1974 נחתה לתקשורת הודעתו המפתיעה של גיטריסט הרולינג סטונס, מיק טיילור. בה הוא מודיע כי הוא פורש מהלהקה. מבחינתו זו לא הייתה הודעה אימפולסיבית אלא כזו שהוא חשב עליה זמן רב. בהודעתו הרשמית הוא לא פירט את סיבותיו לעזיבה אלא בעיקר שיבח את הלהקה ממנה הוא פורש וציין כי הגיע זמנו להמשיך הלאה. הסיבות העיקריות לפרישתו היו חוסר האפשרות שלו להתבטא מוזיקלית בלהקה וגם התמכרותו לסמים.

- בשנת 1965 הקליט הצמד פיטר וגורדון שיר ושמו WOMAN, מאת ברנרד ווב. מי הוא אותו ווב המלחין? זה הוא פול מקרטני בשם בדוי, שהיה גם בן הזוג של ג'יין אשר - אחותו של פיטר.

- בשנת 2006 הצהיר פול מקרטני שהוא עוזב את חברת התקליטים EMI, אחרי 45 שנים בהן היה חתום בה. לטענתו, חברת התקליטים הזו הפכה למשעממת ותקועה במקום. הוא חתם במקום זאת בלייבל שפתחה רשת STARBUCKS (הבעייתית מאד...), בשם HEAR MUSIC.

- בשנת 1984 נורה בבטנו בסיסט להקת זיזי טופ, דאסטי היל, כשחברתו ביקשה לחלוץ מרגליו את מגפיו ולפתע נפל אקדחו, שהיה טעון, ופלט כדור שנותר תקוע בבטנו ועשה נזק. הוא הצליח להגיע לבית החולים, שם הרופאים הצליחו להוציא את רוב הקליע אך חלקים ממנו נשארו בגופו.

- בשנת 1969 חלקו האורגניסט קית' אמרסון והבסיסט גרג לייק את אותה הבמה, עם להקותיהם (הנייס וקינג קרימזון) בפילמור ווסט בסן פרנסיסקו. השניים ג'ימג'מו יחדיו לפני המופע ופנו לדון באפשרות הקמת להקה משותפת.

- בשנת 1991 תבע זמר הטוויסט הידוע, צ'אבי צ'קר, את חברת ההמבורגרים, מקדונלדס, בסך 14 מיליון דולר, בגלל שהחברה השתמשה (לטענתו) במישהו שחיקה אותו בפרסומת קנדית לצ'יפס שלה.

- בשנת 1967 הכריזו חברי הרולינג סטונס שההחתמה הראשונה לחברה החדשה שלהם, שנקרא MOTHER EARTH, היא מריאן פיית'פול.

- בשנת 1960 גורש ג'ורג' האריסון, בן ה-17, מהמבורג לאחר שהמשטרה גילתה כי הוא עובד שם במועדונים, עם להקת הביטלס, כשהוא קטין. השאר המשיכו בלעדיו. מה הסיפור? בואו לקרוא את זה בספר על הביטלס, "ביטלמאניה!"

- בשנת 1981 התכבד ריי צ'ארלס לקבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

- בשנת 1964 בילה רינגו סטאר את יומו האחרון בבית החולים לאחר ששקדיו הוסרו בהצלחה.

אז מי נולדו ב-16 בנובמבר?

1945: טוני היקס, הגיטריסט של להקת ההוליס.

1946: בני אנדרסון, קלידן ומלחין בלהקת אבבא.

1949: בילי גיבונס, הגיטריסט והזקן של זי זי טופ.

1770: לודוויג ואן בטהובן - מלחין קלאסי משפיע.

ב-16 בדצמבר בשנת 1966 יצא באנגליה התקליטון הראשון של ג'ימי הנדריקס, עם להקתו החדשה - ג'ימי הנדריקס אקספריינס. השיר הראשי בו הוא HEY JOE.

סשן הקלטת השיר נעשה ב-23 באוקטובר בשנת 1966, באולפני DE LANE LEA בלונדון. המפיק היה צ'אס צ'אנדלר (מנהלו החדש של הנדריקס) וטכנאי ההקלטה היה דייב סידל.

צ'אנדלר, לשעבר בסיסט האנימלס, החליט להשקיע מכיסו בתגלית החדשה שלו ("היה לי כסף רק לכסות הקלטת שיר אחד. לא יכולתי לחשוב על הקלטת שיר נוסף לצד ב' של תקליטון, עד שיהיה עליי עוד כסף מזומן") והציב לצידה את הבסיסט נואל רדינג והמתופף מיץ' מיטשל.

צ'אנדלר: "זו הייתה הקלטת מבחן לנואל ולמיץ', כדי לבדוק איך הם מתחברים עם ג'ימי. קבעתי את האולפן הזה כי שם הקלטתי, עם האנימלס, את רוב שירינו. הכרתי היטב את האולפן. בזמנו גרתי בדירה אחת עם הנדריקס וניצלנו אותה לעריכת חזרות על השיר, עם נואל ומיץ', כך שהגענו מוכנים לאולפן".

עם נסיונו הרב, ידע צ'אנדלר שאסור לערב יותר מדי גורמים בהחלטות: "לא הדאיג אותי שלנואל ומיץ' לא ניתן מקום להביע את דעתם. הדבר האחרון שהייתי זקוק לו זה בלבול. הופעתי והקלטתי ללא הרף עם האנימלס מזה שנים וראיתי איך כל דבר, כשמעורבים בו כמה אנשים, הופך לפשרה ואיש לא קיבל באמת עד הסוף את מה שרצה. לא הייתי מוכן שזה יקרה גם עם מה שתכננתי לג'ימי".

צ'אנדלר ידע שאסור לבזבז זמן באולפן כי כל דקה מיותרת תמומן מכיסו. המטרה הייתה להקליט גרסה לשיר HEY JOE, שאמני פולק אמריקנים רבים נהגו לבצעו. לאחר מכן אימצוהו גם להקות חשמליות כמו הבירדס, THE LEAVES ולהקת LOVE. היה זה בחור בשם דינו וולנטה שטען כי הוא זה שכתב את השיר, אך הוא נסוג מדרישת הקרדיט לאחר שעורך דין מטעמו של בחור בשם בילי רוברטס טען שלמרשו מגיע הקרדיט הבלעדי.

דרך אגב, הגרסה של הבירדס לשיר הזה הושגה בסוף על ידי התעקשותו של חבר הלהקה, דייויד קרוסבי, שהכיר את השיר עוד כמה שנים קודם לכן כשהזמר דינו וולנטה השמיע לו אותו והציג אותו כמשהו שהוא כתב בעצמו.

בחזרה לאנגליה ולהנדריקס; ככל שהתקרב מועד ההקלטה, החל הנדריקס להביע חששות רבים בנוגע לאיכות שירתו. הוא חשב שהוא זמר גרוע והפך להיות מתוח מאד בימים שלפני ההקלטה. הוא פחד ששירתו תהרוס את המטרה שלשמה הובא כל הדרך מארה"ב ללונדון.

צ'אנדלר: "ג'ימי היה פרנואיד בעניין קולו, מהרגע בו פגשתי אותו. מהיום הראשון שלי איתו באולפן ועד היום האחרון בו היינו ביחד - הוא כל הזמן רצה שקולו יהיה קבור אי שם בתוך המיקס. אני כל הזמן דאגתי דווקא להבליט את הקול הזה".

בינתיים נאלץ צ'אנדלר לרוץ למשרד ההגירה כדי להאריך את אשרת השהייה של הנדריקס בלונדון ולאפשר את קיום ההקלטה הזו.. צ'אנדלר: "כשג'ימי הגיע ללונדון, האשרה שלו הייתה מאד מוגבלת. קיבלתי הארכה שהייתה אמורה להסתיים דווקא ביום בו נקבע סשן ההקלטה הראשון. נאלצתי לרוץ בבוקר יום זה למשרד ההגירה כדי לקבל הארכת אשרה לעוד שלושה חודשים. התהליך היה ארוך ונאלצתי לרוץ משם היישר לאולפן. בעודי מגיע לשם מתנשף, נתקלתי בהנדריקס זועף".

הנדריקס זעף על צ'אנדלר וטכנאי ההקלטה שלא הירשו לו לנגן בעוצמת הווליום החזקה והרצויה מבחינתו. "אם לא תתנו לי לנגן בווליום שאני רוצה - עדיף שאחזור לניו יורק!", הוא אמר ברצינות. צ'אנדלר הרגיש כיצד הדרכון וטפסי אשרת השהייה של הנדריקס בוערים בכיסו. הוא הוציאם וזרק אותם בזעם על קונסולת המיקסר של האולפן תוך כדי שהוא צועק על הנדריקס: "הנה הטפסים שלך ותתחפף מכאן תיכף ומיד!".

הנדריקס הסתכל על הטפסים והחל לצחוק: "אוקיי, עלית על ההצגה המטופשת שלי". ממשיכים להקליט.

בשעתיים שהוקצבו לעניין הצליחה הלהקה להקליט פלייבק (נגינה ללא שירה) של HEY JOE. כשלושים טייקים של השיר הוקלטו, כשחלקם לא צלחו את אמצע הדרך, עד שלבסוף הושלמה המשימה. הקלטת שירתו של הנדריקס ומקהלת הקולות הנשיים (עם להקת הבנות THE BREAKAWAYS) נדחתה לתאריך אחר.

צ'אנדלר היה מבסוט. הוא אהב את הצליל ששמע מסליל ההקלטה וידע שהוא הולך לבשר לעולם בשורה חדשה לגמרי.

ב-16 בדצמבר בשנת 1965 הופיעה דלידה בישראל.

הזמרת דלידה, שנולדה במצרים להורים איטלקיים, כיולנדה כריסטינה ג'יליוטי, ידעה הצלחה גדולה מאד כשעברה באמצע שנות החמישים לצרפת ושרה שאנסונים כמו גם שיחקה בסרטים.

בשנת 1957 היא שינתה את שמה לדלידה. אבל ההצלחה הענקית החביאה מעיני המעריצים את הצד האפל של חייה. הנישואים הראשונים שלה התפרקו לאחר מספר חודשים והבעל לא יכל לשאת את הכאב וירה בעצמו.

בסוף 1965 הגיעה דלידה להופיע בישראל, למרות איומי החרם שקיבלה בשל כך מהקהל הערבי שלה, ושרה על הבמה גם את "הבה נגילה" ו"הנה מה טוב ומה נעים". הופעתה הראשונה נערכה בהיכל התרבות התל אביבי כשהמנחה-זמר שהופיע לפניה היה פרדי דורה. הופעתו של דורה גרמה, לפי מה שדווח, לכעס גדול והוחלט להחליפו מיד במנחה אחר, משה גולדמן, שעשה עבודה שגרמה לעונג גדול יותר מהקהל שהגיע לבנייני האומה שבירושלים.

אז מה קרה עם דלידה בהמשך?

שנה לאחר שהגיעה לפה הייתה היא בזוגיות עם הזמר לואיג'י טנקו, שרצה להצליח בכל מחיר. השניים הפכו לזוג הנוצץ בצרפת, התארסו בתחילת שנת 1967 וכמה ימים לאחר מכן עמדו על במת פסטיבל סאן רמו ושרו יחדיו את השיר שכתב, CIAO AMOR, CIAO. בהמשך הערב נודע שהצמד לא עלה לשלב הגמר וטנקו, בן ה-28, לא יכל לשאת זאת והתאבד בירייה לראשו, בחדר של הזוג שבמלון בסאן רמו. הוא השאיר מכתב ובו הסביר שעשה זאת כמחאה נגד הקהל שבגד בו ובחר בשיר אחר. "כולי תקווה שמה שעשיתי יגרום לכם יותר להבין. שלום", חתם במכתבו.

דלידה גילתה את הנורא מכל וביקשה לסיים גם היא את חייה בבליעת כדורי שינה והשארת מכתבים לאמה ולמעריציה. היא ניצלה, התאוששה והמשיכה בקריירה שלה. בשנת 1973 הקליטה עם השחקן אלן דלון גרסה לשיר PAROLE PAROLE ("הבטחות הבטחות") שהפך להיט גדול. בתחילת שנות השמונים התאהבה בפלייבוי, רישאר שנפארי, שגם התאבד, בשנת 1983, בדיוק כשהשניים תיכננו להינשא.

דלידה השבורה ניסתה למצוא נחמה בהינדואיזם אבל השברים היו קשים עד בלתי ניתנים לאיחוי. באפריל 1987 היא מכרה את מכוניתה, רבים מחפציה ושינתה את צוואתה. אז סגרה את התריסים בחדר השינה שלה ובלעה כמות קטלנית של גלולות שינה. "החיים הפכו בלתי נסבלים – אנא תסלחו לי", כתבה דלידה בת ה-54 בפתק שהשאירה אחריה.

פינת "גם זה קרה החודש" (דצמבר) בשנת 1982.

האלבום הנמכר ביותר בחג המולד הבריטי לשנה זו, בחודש ההוא, היה האוסף של ג'ון לנון, THE JOHN LENNON COLLECTION.

גם האוסף הכפול של להקת אבבא, THE SINGLES, נמכר היטב בשוק הבריטי.

סנדק הפאנק, איגי פופ, נקע את קרסולו בהופעה בקנדה ונאלץ לבטל ארבע הופעות.

להקת הג'אם סיימה את דרכה על הבמה, בהופעה בברייטון, וסולנה, פול וולר, אמר לעיתון NME: "אין לי חרטה. אני מאמין בכל מה שעשינו עד כה אבל כבנאדם, אני חייב ללכת לאתגרים חדשים".

"אני לא עושה אלבומים בשביל ההנאה שלי. עשיתי זאת כשהייתי אמן צעיר. כיום אני מקליט רק כדי להאכיל את האנשים במה שהם צריכים מבחינת תחושות. אני מקליט כדי לעזור למישהו להתגבר על זמנים רעים" (מארווין גאי לעיתון NME)

אלביס קוסטלו מסר לרולינג סטון כי בכוונתו לשנות את שמו בחזרה לשמו המקורי, דקלן מקמאנוס. את הכינוי הידוע הדביק לו מנהלו, ג'ק ריביירה.

זמרת להקת אבבא, פרידה, בחרה מפיק לאלבום הבכורה שלה. זה הוא פיל קולינס והיא סיפרה שבחרה בו לאחר ששמעה את תוצאות אלבום הסולו שלו, FACE VALUE. "האלבום הזה שלו ממש נגע בי רגשית. אולי בגלל שהוא כתב אותו בזמן שעבר תהליך גירושין ואני הייתי באותו מצב".

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים