רוק או דיסקו? האם הם יכלו באמת לעבוד זה לצד זה? בואו נראה...

בסוף שנות ה-70 חל שינוי תרבותי ומוזיקלי שעורר את אחד הוויכוחים השנויים במחלוקת בתולדות המוזיקה: האם הדיסקו הרג את הרוק? שאלה זו נשאלה אינספור פעמים, לעתים קרובות עם תגובות נלהבות משני הצדדים.

דיסקו הופיע בתחילת שנות ה-70, מושפע מאוד מפ'אנק, מוזיקת נשמה ו-R&B. הוא התאפיין בקצב יציב לריקודים שנקרא FOUR ON THE FLOOR, תזמור שופע ושפע של גרוב למועדונים. בניגוד לרוק, שנשלט במידה רבה על ידי להקות ווירטואוזיות אינסטרומנטלית, הדיסקו הדגיש קצב, ריקוד וחזרה כמעט מהפנטת שהפכו אותו לאידיאלי עבור מועדוני לילה. הלך הרוח של הדיסקו היה אורבני כשמספיק כמה אנשי חברות תקליטים ממולחים, שיהיו במקום הנכון בזמן הנכון, כדי לתפוס את התופעה ולעשות ממנה כסף. בתהליך הזה צצו באמצע הסבנטיז להיטים כמו ROCK YOUR BABY של ג'ורג' מקריי, LOVE TO LOVE YOU BABY של דונה סאמר (וההפקה של ג'ורג'יו מורודר) והעסק בעבע יותר ויותר כשהגיע לרתיחה עם להקה שכלל לא סומנה לפני כן כהרכב דיסקו - הבי ג'יס. כן, אלבום הפסקול שלהם לסרט SATURDAY NIGHT FEVER חולל מהפכה. לפתע אמני רוק לא יכלו להתעלם מהדיסקו ומרצון הקהל לרכוש אותו בכמויות אדירות.

אמני רוק גדולים התנסו לפתע גם באלמנטים של דיסקו. הרולינג סטונס הוציאו את MISS YOU בשנת 1978. נו טוב, מיק ג'אגר בילה לא פעם בדיסקוטק STUDIO 54 וספג את האווירה. קית' ריצ'רדס סיפר: "זה היה תקליטון דיסקו טוב. זה היה מחושב להיות אחד שכזה". רון ווד אמר מצדו: "דיסקו היה באוויר כשהבאנו את MISS YOU. לא התכנסנו ואמרנו, 'בואו נעשה שיר דיסקו'. זה היה קצב פופולרי, אז הכנו שיר כזה". בהמשך אמר ג'ון לנון שלדעתו ג'אגר לקח את השלאגר שלו משיר שהוא כתב בשם BLESS YOU. הבסיסט ביל ווימן: "לקח לא מעט זמן עד שמעריצי הסטונס הסתגלו לשיר הזה. ג'סי ג'קסון היה בין אלו שקראו לצנזר את השיר בגלל המילים והתחושה המינית בהגשה של מיק ג'אגר". למרות מה שרבים חשבו, זו לא הייתה התמסחרות. במקום זאת, זו הייתה הקלטה אמיצה בכך שהיא נשארה נאמנה לקצב הדיסקו והוכיחה שהסטונס יכולים להצטיין כמעט בכל סגנון. עם כל זאת, המתופף של הסטונס, צ'רלי ווטס, הודה שבילה במועדון STUDIO 54 וממש לא אהב את האווירה של הדיסקו.

לרוד סטיוארט היה להיט דיסקו ענק עם "האם אתם חושבים שאני סקסי?" שגרם למעריצים רבים שלו להתחלחל אז. סטיוארט: "זה היה רק ​​תקליטון פופ, אבל אנשים טענו שהרעלתי את אספקת המים. זה לא עזר כשהקמפיין השיווקי עבור התקליטון גרם לי להצטלם עם בגד צמוד מאד". שותפו לפשע היה מתופף רוק בשם כרמין אפיס, שלפני כן ניגן עם ואנילה פאדג' וג'ף בק. אפיס אמר: "כשהסטונס הוציאו את MISS YOU, רוד ניגש אליי ואמר שהוא רוצה שיר כזה. אז ניגשתי לעבודה".

ואפילו להקת קיס יצאה לעולם הדיסקו עם I WAS MADE FOR LOVIN' YOU בשנת 1979, בימים בהם בסיסט הלהקה התיאטרלי, ג'ין סימונס, יצא עם זמרות כמו דיאנה רוס. גיטריסט הלהקה, פול סטנלי: "השיר הזה היה חרב פיפיות. זה הפך להיות להיט אדיר, אבל זה היה כל כך שונה ממה שעשינו קודם".

זו הייתה שנה בה גם להקת אי.אל.או נכבשה בקסם הדיסקו ואף הוציאה שירי ריקודים משלה בתקליט שהכיל בתוכו את שם הז'אנר הרקיד - DISCOVERY. גם להקת בלונדי נכנסה לעניינים עם שיר בשם HEART OF GLASS. המתופף של בלונדי, קלם ברק: "מהמוזיקה שהושפענו ממנה, אנשים שוכחים עד כמה הייתה מוזיקת ​​דיסקו חתרנית כשהיא התחילה. זה היה תופעת המחתרת במועדוני ההומואים בניו יורק. זה היה פרובוקטיבי כמו מה שנקרא פאנק-רוק". אפילו הגרייטפול דד, להקה אמריקאית שיצרה מוזיקת רוק ללא גבולות, החלה ליצור בקצב הדיסקו. המעריצים נחרדו ומתופף הלהקה, מיקי הארט, הודה בהמשך שהם ניסו להתמסחר פה. אז הדיסקו לא היה רק אופנה - אלא אף עיצב מחדש את נוף המוזיקה.

בזמן שהדיסקו שגשג, מוזיקת ​​הרוק בסוף שנות ה-70 חוותה כמה אתגרים. הרוק המתקדם, ששלט מוקדם יותר באותו עשור, החל להימאס על אנשים שביקשו פשטות. להקות כמו יס ואמרסון, לייק אנד פאלמר וג'נסיס היו ידועות ביצירות ארוכות ומורכבות, אבל בסוף שנות ה-70 מעריצים רבים התעייפו מזה. בינתיים, הפאנק-רוק הופיע כמרד נגד רוק מתקדם ודיסקו כאחד. במקביל, אמני איצטדיונים כמו בוסטון, סטיקס וג'רני עדיין שמרו על קהל גדול, אבל תחנות רדיו העדיפו יותר ויותר את להיטי הדיסקו המסחריים. תחנות רדיו FM, שהיו בעבר מעוז הרוק, החלו לעבור לפורמט מכוון יותר לפופ. טהרני הרוק ראו בשינוי הזה התקפה על המוזיקה שלהם, שהובילה לטינה כלפי דיסקו.

ככל שהפופולריות של הדיסקו גברה, הטינה גברה בקרב חובבי הרוק. רבים ראו בדיסקו דבר מלאכותי, ממוסחר מדי, וחסר את האותנטיות שהרוק ייצג. המתח הזה הגיע לשיאו בליל DISCO DEMOLITION הידוע לשמצה שקרה בפארק קומיסקי בשיקגו, ב-12 ביולי, 1979. האירוע אורגן על ידי שדרן הרוק סטיב דאהל שהזמין את המעריצים להביא תקליטי דיסקו למשחק בייסבול ולהשמיד אותם בפיצוץ אדיר. האירוע יצא במהירות משליטה, והפך למהומה ששיקפה את הפער התרבותי העמוק בין קהלי הדיסקו והרוק. היו גם נימות של גזענות והומופוביה בתנועת האנטי-דיסקו, שכן דיסקו היה קשור קשר הדוק לקהילות שחורות ולהט"בים. מבקרים רבים טענו שהסלוגן DISCO SUCKS לא עסק רק במוזיקה אלא גם בדחיית התרבות שסבבה אותה.

עד סוף 1979, הדיסקו הגיע לשיא. התעשייה הציפה באופן מוגזם את השוק בתקליטי דיסקו, וכשהביקוש ירד, אמנים ולייבלים רבים התרחקו במהירות מהז'אנר. למרות דעיכת הדיסקו, הרוק היה רחוק מלהיות מת. במקום זאת, הוא עבר מהפך. בתחילת שנות ה-80 נרשמה עלייתם של גל חדש ופוסט-פאנק, המשלב רוק עם אלמנטים אלקטרוניים כשבמקביל החלו לקום להקות מחתרת רוקיות שביקשו להביא את הגיטרות לפרונט. להקה אחת שכזו, שבהמשך תהפוך להיות סוג של מפלצת, הייתה להקת מטאליקה.

אז במציאות, הדיסקו לא "הרג" את הרוק אלא אילץ אותו להתפתח. התפיסה שדיסקו הרג את הרוק היא פשטנית מדי. בעוד שהדיסקו שלט באופן זמני במצעדים ושינה את התעשייה, מוזיקת ​​הרוק המשיכה והתפתחה בתגובה. עלייתו של הדיסקו הדגישה שינויים במגמות תרבותיות, והדעיכה שלו בסופו של דבר סללה את הדרך לז'אנרים וסגנונות חדשים. אז במקום לראות בדיסקו וברוק אויבים, ההיסטוריה מראה ששניהם מילאו תפקידים מכריעים בעיצוב המוזיקה המודרנית.

 כמו שדונה סאמר אמרה בשנת 1981: "אני לא ואן היילן אבל אני חושבת שאני מתאימה בול במקום בו לוקחים את הרוק'נ'רול באופן הנרחב יותר שלו".

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים 

הרצאות מוסיקה שלי ותכני מוסיקה מיוחדים לפלטפורמות שונות - לפרטים והזמנות: 050-5616459