אופרת רוק מסוג אחר - ישו כוכב רוק עליון

חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט

האלבום JESUS CHRIST SUPERSTAR, שיצא בספטמבר 1970, הוא אלבום קונספט כפול של אופרת רוק שנכתבה על ידי אנדרו לויד וובר וטים רייס. זה הפך מהר מאוד לסנסציה, הן מבחינה ביקורתית והן מבחינה מסחרית. האלבום מספר את סיפור השבוע האחרון לחייו של ישו, תוך התמקדות ביחסיו עם יהודה איש קריות ומריה מגדלנה.

האלבום מצא אז (ומאז) קהל נלהב בקרב מאזינים צעירים יותר שנמשכו למוזיקת הרוק העוצמתית שלו ולטקסטים מעוררי מחשבה. האלבום הציג מיזוג של אלמנטים של רוק, פופ ותיאטרון מוזיקלי, ויצר סאונד ייחודי ופורץ דרך אז. הפופולריות של האלבום הוגברה עוד יותר על ידי שחרור תקליטונים ממנו והעלאת הפקות בימתיות לאחר מכן (סרט הקולנוע, שצולם בארצנו, בעתיקות עבדת, בשנת 1972, פחות הצליח).

הכל החל עם שני בריטים צעירים ומוכשרים, התמלילן טים רייס והמלחין אנדרו לויד וובר, שחברו יחדיו כדי ליצור את הדבר הזה. השניים חיפשו נושא לכתוב עליו אופרה ובתחילה חשבו לאמץ לכך את משבר הטילים שבקובה. אבל לאחר סיעור מוחות עמוק יותר, פנו לכתוב על סיפורו של ישו, תוך השחלת משפטי סלנג עדכניים לסיפור, שנשמע כאילו נלקחו היישר מעולם הרוק של סוף הסיקסטיז.

רייס סיפר אז: "אנחנו מנסים להביא לקהל הרחב סיפור נפלא, באופן מעודכן. אנחנו לא רוצים את הרעיון שישו הוא אלוהים אלא גם בן אדם. זה סיפור מאד אנושי". עם זאת, היו רבים שהצביעו אז על כך שהשניים רוכבים על גל ההצלחה של אופרת הרוק, 'טומי', שהוציאה להקת המי.

השירים באלבום מספרים את שבעת הימים שקדמו לצליבתו של ישו, מנקודת מבטו של יהודה המבולבל, המפוחד ובסופו של דבר מתחרט. רייס: "מגיל צעיר מאוד תהיתי מה יכולתי לעשות במצבים שאליהם נקלעו פונטיוס פילטוס ויהודה איש קריות. איך הם יכלו לדעת שישו יזכה למעמד אלוהי על ידי מיליונים, וכתוצאה מכך הם יידונו לרעה לאורך הדורות?"

לויד וובר: "אף אחד לא היה מעוניין לעשות את היצירה שלנו אז על הבמה, אז טים רייס ואני עשינו את זה כתקליט". עם זאת, גם חברות תקליטים לא ידעו כיצד לעכל את זה ולא היה קל לשניים למצוא חברה שתסכים לקחת זאת תחת חסותה. זאת עד שהמפיק, רוברט סטיגווד, הסכים לאמץ את היצירה ולדאוג להוציאה כאלבום.

אחד הלייבלים הראשונים שהפרויקט הוצע להם היה "אפל רקורדס", של הביטלס. טוני בראמוול, מקורב לארבעה שעבד עבורם, סיפר בספרו הנהדר: "דברים רבים חמקו מאפל בתקופת שלטונו של אלן קליין כמנהל הביטלס, כולל מחזמר בימתי גדול שרץ שנים על גבי שנים. המחזמר הגדול הראשון בלונדון אחרי "שיער" היה "ישו כוכב עליון". זה הובא לאפל כפרויקט חדש כי איאן גילאן מדיפ פרפל שר בהקלטת דמו וחבר אחר, ג'וני גוסטפסון, נגן הבס מליברפול שהיכרנו מהעבר, ניגן בו.

אני זוכר ששמעתי את זה במשרדי אפל באותה תקופה, כשכולם שרים קטעים של שיר הנושא הגדול והקליט מאוד. אבל זה היה רוברט סטיגווד שבסופו של דבר הפיק את זה. תמיד חשבתי שכאשר קליין סיים את שירותיו של פיטר בראון (העוזר והמנהל היומיומי של הביטלס לאחר מותו של בריאן אפשטיין), האחרון כנראה הכניס את ההקלטה לתיק שלו, כשפינה את שולחנו, ולקח את זה לסטיגווד. אם כן, הוא צדק, כי פיטר בראון הוא עדיין איש יחסי הציבור של אנדרו לויד וובר בארצות הברית. אם קליין היה שומר על עינו פקוחה ולא היה מתעסק יותר מדי בשטויות, חברת אפל הייתה יכולה להחתים את לויד וובר וטים רייס ולהפיק את כל שאר המחזות הזמר הגדולים שלהם אחרי סופרסטאר, כמו אוויטה, קאטס..."

איאן גילאן, אז הזמר החדש יחסית של להקת דיפ פרפל, הובא להפקה, כשנצפה מבצע את השיר של להקתו,CHILD IN TIME, באופן כה מרשים. להקת הליווי בהקלטה הורכבה, בין השאר, מלהקת הליווי של ג'ו קוקר, GREASE BAND.

איאן גילאן גילם בתקליט את ישו וסיפר: "יום אחד הופתעתי לקבל טלפון מטים רייס. הוא שמע אותי שר את CHILD IN TIME וחשב שאני האידיאלי לפרויקט. אז הגעתי לדירה של אנדרו שם שניהם סיפרו לי את הקונספט של יצירתם. טים היה ממש נלהב אבל אנדרו נראה קפוא יחסית. אז הוא החל לנגן בפסנתר ואני התקשיתי להתלהב כי הייתי צריך באותו רגע להיאבק בים התמלילים ולשיר אותם. הפזמונים היו נהדרים וכתובים להפליא.

אנדרו נשאר קפוא אבל טים הצליח לשכנע אותי להישאר. כשהייתי מוכן, הגעתי לאולפן והקלטתי את כל התפקיד שלי במשך כמה שעות. זה לא פרויקט שהתקרבתי אליו יותר מדי אבל למזלי, המנהל של דיפ פרפל, טוני אדוארדס, היה חכם כדי לסגור לי שם עסקה של קבלת פני אחד עבור כל עותק שנמכר. זה היה, בדיעבד, טוב בהרבה ממאה ליש"ט שהוצעו לי להקלטה וזהו.

זמן קצר לאחר מכן קיבלתי עוד טלפון מטים רייס, שביקש ממני גם להשתתף בסרט של הפרויקט. היה לי הקול, הפיגורה והשיער. זאת למרות שלא הוכח שכך נראה ישו. אולי ישו היה בכלל נמוך ושמן? דחיתי את ההצעה בגלל לוח הזמנים הצפוף עם דיפ פרפל".

גילאן אף סיפר סיפור הזוי, שקרה לו בצ'צ'ניה, בשנות השמונים:

"לילה אחד בצ'צ'ניה, באמצע הקיץ, היה חום לוהט. לא הייתה מיטה בחדר בו התאכסנתי. רק שמיכת קש על הרצפה. אז התפשטתי לגמרי ונשכבתי עירום. משהו העיר אותי באמצע הלילה כשראיתי מולי, בחושך, שישה או שבעה אנשים שמביטים עליי ומצטלבים. הם בטח לא שמעו מעולם על דיפ פרפל, אך הם שמעו על ישו כוכב עליון. נתתי להם סוג של ברכה שקישקשתי במקום והם עזבו אותי לנפשי".

מייק ד'אבו, לשעבר סולנה של להקת מנפרד מאן, גילם באלבום את הורדוס ומאריי הד, ששר את הלהיט הגדול מהאופרה הזו (SUPERSTAR), כיכב בדמות יהודה איש קריות. טים רייס הכיר את מאריי הד כשהשניים עבדו בחברת התקליטים EMI. רייס עבד שם משנת 1966 וחש שאותה חברה לא מתייחסת כהלכה להד ואינה משווקת אותו כמו שצריך. אז רייס, ביחד עם וובר, החליטו למנף את מאריי הד והוא היה הראשון שהם חשבו עליו כשליהקו אנשים שישירו בפרויקט שלהם.

בנוסף ללהקתו של קוקר, שניגנה בשירים, התייצבה גם תזמורת סימפונית בת 85 נגנים וזמרי מקהלה. חברת התקליטים DECCA, שהוציאה את התקליט, עסקה בשיווקו לקהל באופן מאסיבי ומוצלח ביותר, עד כדי כך שגופים נוצריים רבים התרגשו ופיארו בעיתונות של אז, כיצד התקליט הזה מקרב את הדור הצעיר, שאמונתו התרופפה, בחזרה אליה, באמצעות מוסיקת הרוק.

וובר מיהר אז להסביר: "מה שחשוב לנו הוא להביא את האופרה הזו, באופן שיהיה נכון מבחינה אמנותית. אנחנו לא מנסים לשחק באמונות של אנשים. אני, באופן אישי, לא מאמין שישו הוא אלוהים. את הדמות של יהודה איש קריות התחלנו ליצור משיר, שכתב בוב דילן ובו הוא אומר כי 'אני לא יכול להחליט בשבילך. ההחלטה היא בידיך / האם ליהודה איש קריות היה את אלוהים לצדו?'.

וובר התכוון לשיר WITH GOD ON OUR SIDE...

רייס: "מוסיקת הרוק היא דרך מצוינת לחבר אנשים. כשהייתי צעיר יותר, אהבתי מאד את פרוקופייב, מצד אחד, ואת ביל היילי, מהצד השני. מבחינתי, פינק פלויד הצליחה, באלבומה השני, לתרגם את שטוקהאוזן לקהל הרחב. אני עכשיו מנסה להרים הפקה עם קונצ'רטו לתזמורת וגיטרה חשמלית ואני מקווה שג'ימי פייג' יסכים להשתתף בזה". בינתיים נמכר האלבום הכפול הזה כלחמניות טריות, כשרבים מצאו את עצמם מזמזמים להנאתם את המשפט JESUS CHRIST SUPERSTAR - DO YOU THNK YOU'RE WHAT THEY SAY YOU ARE?

עם זאת, לתהליך ההקלטה היו גם תלאות. מהלך ההקלטה נגמר לצמד היוצרים הכסף לפני שסיימו להקליט, אז הם הציעו לנגנים ולזמרים אחוזים מהתמלוגים. הרוב היו פסימיים לגבי העניין ובחרו לדחוק בקבלת תשלום מיידי. מעטים הסכימו להצעה ולכן זכו בכסף רב כשהפרויקט ממש הצליח.

בעת שיטוטיי בגיליונות המלודי מייקר מצאתי גם את המסמך הזה ובו פורסמה תודה מחברת התקליטים MCA לכל משתתפי הפרויקט.

ברולינג סטון נכתב בזמנו בביקורת על אלבום זה: "זה די הישג. התפעלתי ונהניתי מזה מיד. לניסיון כזה, בכל זאת, חייב להיות הרבה בעד ונגד. אנשים חושבים קצת אחרת עכשיו, וברור שאנחנו צריכים מדיום חדש וסגנון חדש כדי למכור את המסר הישן של התנ"ך. אני יודע שהיה יוהן סבסטיאן באך ואנשים אוהבים את זה, אבל זה היה לפני מאות שנים.

וובר ורייס גרמו לישו ושליחיו לקחת תפקידים רבים, נתנו לסיפור שלהם לרטוט ברמות רבות של עניין ודאגה עכשוויים. ישו המשיח סוף סוף קם - ואנחנו דור המזל.

מי יכול היה לדמיין שרוק, בהתחשב בהתחלותיו המפשעתיות, יהפוך אלסטי להפליא עד שמישהו יבחר בו כדי לספר מחדש את האודיסיאה הרוחנית הזו? וזה מה שהולך גם נגד האלבום. סוג של חוסר אמון. כשקיבלתי את זה בדואר, צחקתי וטעיתי. זה מושמע ומושר בצורה מושלמת - מקצוענות בלתי מעורערת. זו חבילה מאורגנת להפליא, מלאה בבוטות, מיידיות והברקה של נוסחאות בידור - אבל לא עמוקות או מטרידות. הנבל המסורתי (יהודה איש קריות) מראה את הצד ה'אנושי' שלו וכולנו אוהבים אנטי גיבורים. יש פה תיאטרליות מתמשכת בצורה יוצאת דופן לרוק מוקלט. הדרמה של הסיטואציה נלכדת ומועברת".

בעיתון STEREO REVIEW פחות התלהבו מזה אז: "במהדורת הפרסום שלה, חברת התקליטים דקא מתארת את ההפקה הזו כ'שנויה במחלוקת'. התחושה, ככל הנראה, היא שהנישואים של האופרה בין רוק ודת עלולים להיות מזעזעים. אולם בסופו של דבר, לא הטקסט, לא הסגנון ולא השילוב ביניהם מזעזעים. אחרי הכל, האמנות גרמה לכמה נישואים לא סבירים בעבר. מה שמזעזע, אפילו תמוה, הוא שצריך לתת לחשיבה אמנותית דלה שכזו פורמט כל כך משוכלל ושאפתני. מה הניע פרויקט כזה? אולי איזו משאלת לב להסוות חוסר אמונה מוחלט במשמעות אמנות חייו של ישו".

היו חנויות תקליטים ותחנות רדיו במיאמי שהחרימו את האלבום הזה עם צאתו...

רוצים לגלות עוד פרטים מדהימים על להקת דיפ פרפל והזמר איאן גילאן? להזמנת ההרצאה "עשן על המים =סיפורה של דיפ פרפל" והרצאות מוסיקה אחרות: 050-5616459

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.