האם הרולינג סטונס התמסחרו באופן מביך באייטיז? בואו לקרוא

קודם כל, הרולינג סטונס הייתה אחת מלהקות הרוק המשפיעות והוותיקות ביותר של המאה ה-20, והיכולת שלה להסתגל לאופנות מוזיקליות משתנות תרמה לאריכות החיים שלה. עם זאת, עם התפתחות שנות ה-80, הכיוון האמנותי של הלהקה, הבחירות המסחריות והיחסים עם הקהל שלה הביאו את השאלה שאני שואל כאן - האם הרולינג סטונס אכן התמסחרו בשנות ה-80?

עם תחילת שנות ה-80, חברי הרולינג סטונס כבר היו אגדות רוק. בעשור הקודם הם עברו מהשורשים מבוססי הבלוז שלהם לרוק אצטדיונים. הם עברו בהצלחה את עידן הפאנק והדיסקו, והוכיחו את יכולת ההסתגלות שלהם למה שמסביב. עם זאת, תחילת שנות ה-80 הציגה אתגרים חדשים; מוזיקת ​​הרוק התפתחה לצלילים מסונטזים וזוויתיים יותר כשבינתיים חברי הלהקה התמודדו גם עם מתחים פנימיים. מיק ג'אגר וקית' ריצ'רדס, הכוחות המניעים מאחורי הלהקה, היו מסוכסכים מאד, כאשר ג'אגר רצה לחדש את הסאונד של הסטונס - ריצ'רדס דרש להישאר ברוק ובבלוז. אז האם הצליל של שנות ה-80 היה, במקרה של הסטונס, ניסוי? או פשרה מסחרית?

העשור נפתח עם EMOTIONAL RESCUE, תקליט שנבנה על השפעות מוזיקת הריקודים של התקליט הקודם, SOME GIRLS. היו שמצאו בשיר הנושא של התקליט דבר צורם, עם ג'אגר ששר בפלצט מביך. אחרים ראו בו צעד אמיץ לחקור מגמות עכשוויות. ואז הגיע TATTOO YOU, שנחשב בעיני רבים לתקליט הרוק הקלאסי הגדול האחרון של הסטונס. עם זאת, מעניין שחלק גדול ממנו נאסף משאריות משנות ה-70. אבל אפשר להודות - איזה שיר ענק זה START ME UP, שנמצא בו - נכון? בשלב זה, הסטונס עדיין שמרו על אמינות אמנותית, אך הופיעו סימנים של מתח על כיוון מוזיקלי. האבנים המתקלקלות.

בשנת 1983 כבר חל שינוי לרוב באופן הקלטת מוזיקת רוק באולפנים וצלילים שורשיים פינו את מקומם לרוב לתופים אלקטרוניים וצלילים אלקטרוניים לצדם. כך יצא UNDERCOVER, תקליט בו הלהקה הרגישה את הלחץ להישאר רלוונטית באקלים המוזיקלי שהשתנה במהירות. היו פה גל חדש, סינת'-פופ ורגאיי. בזמנו האשימו את הסטונס ככאלו שמנסים להיות יותר מדי מודרניים. פה החלו ההאשמות להיות ברורות.

עברו שלוש שנים עד שיצא תקליט חדש לאבנים שלנו ושמו DIRTY WORK. עטיפת התקליט, מבחינת עיצוב, דווקא הייתה נקיה מאד וזה נראה יותר כפרסומת של הסטונס לחנות רהיטים. אבל המתיחות בין ג'אגר לריצ'רדס הגיעה פה לשיאים חדשים. ג'אגר, שהתעניין יותר ויותר בקריירת סולו, היה פחות מחויב ללהקה, בעוד שריצ'רדס היה מתוסכל מכל זה וראה בצעד של חברו כבגידה. ההפקה הייתה חלקלקה והמבקרים והמעריצים כאחד החלו לתהות אם הסטונס איבדו את זה. כאן התחזקו ההאשמות על התמסחרות. הסטונס, שפעם היו כוח מרדני ברוק, נראו נסחפים בעשור שנשלט על ידי סינטיסייזרים, בלדות-רוק שמנמנות והפקה ידידותית לרדיו ול-MTV.

שלוש שנים לאחר מכן החבר'ה כבר התפייסו ובאו עם STEEL WHEELS שזכה לשבחים כחזרה לצליל הרוק הקלאסי האהוב. עם זאת, היו שראו בגלגלי הפלדה האלו מהלך מחושב ולא אמנותי נטו. האלבום לווה בסיבוב הופעות עולמי ענק שהיה אחד הרווחיים ביותר בתולדות הרוק כי הרולינג סטונס החלו לעסוק בעסקאות חסות גדולות. היו שלא אהבו לראות איך הלהקה הפכה לביזנס שכזה. במקביל, קריירת הסולו של ג'אגר בשנות ה-80 נטתה להפקה מכוונת פופ וריקוד, מה שהזינה עוד יותר את התפיסה שהוא התעניין יותר בהצלחה מסחרית מאשר בשמירה על הזהות של הסטונס.

אז האם הרולינג סטונס באמת התמסחרו? ובכן, התשובה מורכבת. שנות השמונים אכן ראו ירידה בנטילת הסיכונים האמנותית שלהם. חולשה בתפוקת המוזיקה בתקליטים וההתמקדות המוגברת בעסקים ובמיתוג גרמה להם להיראות פחות כמו מהפכני רוק ויותר כמו מכונה משומנת שנבנתה לרווחיות. מצד שני, בלי זה - האם הסטונס עדיין היו קיימים היום?

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים 

הרצאות מוסיקה שלי ותכני מוסיקה מיוחדים לפלטפורמות שונות - לפרטים והזמנות: 050-5616459