היא מלכה רצחנית: להקת קווין בתקליט שני

חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט

חברי הלהקה:

פרדי מרקיורי - שירה, קולות, פסנתר

בריאן מאי - גיטרות, קולות, שירה

ג'ון דיקון - בס

רוג'ר מדאוז טיילור - תופים, קולות, שירה

בינואר 1974 התקבלה להקת קווין בארה"ב כמועמדת רצינית מאד לרשת את לד זפלין. היו ודאי שפרצו בצחוק מגחך, אבל רוב האנשים שראו את הלהקה בפעולה הסכימו שהיא די חמה בתחומה.

ארבעת חברי הלהקה סיירו עם להקת מוט דה הופל, הבריטית גם כן, כשהם מחממים אותה ובעיתון SOUNDS נכתב עליה אז: "הם כותבים ומשמיעים שירים חדורי מטרה, הם רועשים ותוקפניים במידה הנכונה, הם נראים טוב וזזים טוב על הבמה, במיוחד הזמר שלהם פרדי מרקיורי, שיש לו קול מעולה עם קצוות חדים והרבה כוח".

אלבום הבכורה של קווין בקושי הצליח להימכר באנגליה, אך בארה"ב היה זה סיפור אחר. עם זאת, חברי הלהקה כבר לא התעניינו ביצירת הביכורים שלהם. מבחינתם היה זה מוצר אנכרוניסטי והם כבר היו עם הפנים קדימה, עם הקלטות באולפני טריידנט, במרכז לונדון, לתקליט השני.

ברגע זה היו חברי קווין בשלב מכריע בקריירה שלהם; אם הם אמורים לשמור על הדחף הראשוני, זה חיוני שהם יוציאו אלבום נוסף במהרה, ורצוי גם תקליטון. מבחינה עסקית היה נדמה שהלהקה עלתה אז על הגל, עם חתימה על חוזה ניהול מול מנהלי אולפן ההקלטות טריידנט, שהשיגו לה חוזה הקלטה בחברת EMI.

טיילור: "להקת קווין היא הרעיון של פרדי, בערך שלוש שנים אחורה. אנחנו שמים דגש רב על אמריקה, אבל אנחנו לא רוצים לצאת לשם מוקדם מדי ולפוצץ את הפוטנציאל. השקענו מחשבה רבה על הכנסת קלידן ללהקה. כנראה שזה יקרה וזה יעבה את הצליל. זה מעט מוגבל עם שלושה כלים בלבד על הבמה, אבל אנחנו לא באמת רוצים להפוך את הלהקה לחמישה חלקים. אנחנו הולכים לעשות סיבוב הופעות לפני שנסע לארצות הברית. זה בטח יהיה באפריל. זה עדיין צריך להשתפר, צליל הבמה צריך להיות טוב כל לילה".

הלהקה הגיעה לאולפן כשהיא מלאה ברעיונות חדשים. הפעם הורשה לה להקליט בזמנים נורמליים, לעומת שעות הלילה המפוזרות שהוקצו מטעם אולפני טריידנט להקלטת אלבומה הראשון. הרעיונות החדשים הובילו ליצירה מורכבת ושאפתנית יותר ממה שנמצא באלבום הבכורה. חלק מפרץ היצירתיות נוצר בשל הרצון של קווין להבליט את עצמה משאר להקות הגלאם-רוק שצצו בתקופה ההיא. להקות כמו רוקסי מיוזיק, ספארקס, COCKNEY REBEL, סלייד, צ'יקורי טיפ, SWEET ועוד.

בינואר 1974 התייצבו ארבעת החברים בסטודיו הצילום של מיק רוק, כדי לצלם את עטיפת האלבום השני שלהם.

למרות שמעריצים חיפשו מסרים נסתרים בצילום, ההעמדה של חברי הלהקה מול עדשת המצלמה נעשתה אך ורק בגלל האופן בו השיער שלהם היה מסודר אז; בריאן מאי, בגלל שהיה לו שיער מתולתל והיה הגבוה בחבורה, הוצב למעלה. רוג'ר טיילור וג'ון דיקון, שהיה להם שיער חלק באורך כמעט זהה, נעמדו משני הצדדים.

כיצד הוחתמה להקת קווין בשנת 1974 לחברת התקליטים ELEKTRA, שטיפלה בקטלוג שלה בארה"ב.

ג'ק הולצמן (הבעלים של החברה): 'הכל התחיל כשיום אחד ביקר אצלי ג'ק נלסון, מאנשי חברת האולפנים 'טריידנט' הלונדונית".

ג'ק נלסון: "נהגתי לקחת עמי לפגישות דגימות של הקלטות שערכנו באולפן עם להקות שהוחתמו אצלנו. הגעתי במטרה לשכנע את ג'ק להחתים את קווין, שכבר שנה שכבה אצלנו ללא תזוזה. חברת EMI הבריטית סופסוף החתימה את הלהקה וחיפשתי חברה מעבר לים. חברת CBS, בצפון אמריקה, התעניינה ואז הגיע ג'ק שהראה נכונות להקשיב להקלטה. למרות שידע שאני כבר במשא ומתן עם סי.בי.אס".

הולצמן: "קיבלתי את ההקלטות של קווין שהרכיבו את אלבומה הראשון. בהתחלה הקשבתי לזה דרך הרמקולים במערכת הסטריאו שלי. אחר כך האזנתי שוב דרך אוזניות. זה הוקלט באופן כה יפה. הביצועים היו מעולים. כמו יהלום שהונח על שולחני".

ג'ק נלסון: "קווין הזכירה לי את סיפורה של הביטלס. כל חבר בה היה שונה לגמרי מרעהו. ממש כמו ארבע פינות של ריבוע. זו הייתה כנראה הלהקה החכמה ביותר בשוק המוסיקה. לכל אחד מהם היה תואר אקדמאי. אבל הם היו מנוגדים זה לזה. יכולת להיכנס איתם לשדה תעופה וכל אחד מהם הולך לכיוון אחר לגמרי. אבל כשארבעתם נפגשו באמצע - שם נוצר הדבר האדיר הזה".

הולצמן: "הייתי בהלם מההקלטה שניתנה לי. רציתי מאד להחתים את קווין אבל CBS רצו את הלהקה גם כן. הבנתי שצריך לפעול מהר".

ג'ק נלסון: "כשחזרתי לאנגליה התחיל הולצמן להתקשר אליי כל הזמן ולהביע את רצונו להחתים את קווין. המו"מ שלי עם CBS נתקע פתאום על איזה סעיף קטנטן. מה גם שאחד הבכירים שם ציין בפניי שקווין היא להקת הקאנטרי הטובה ביותר שהוא שמע עד כה. הבנתי שיש לי שם עסק עם חברת תקליטים שלא מבינה דבר ברוק אנד רול. לכן ההצעה של הולצמן הייתה מפתה יותר. הצעתי לו שיבוא להקשיב להם בהופעה והוא הסכים".

הולצמן: "טסתי ללונדון והגעתי למועדון המארקי כדי להקשיב ללהקה שכה רציתי. אבל ההופעה שלהם איכזבה אותי ביותר. זה היה נוראי. לא ראיתי על הבמה דבר שהיה נוכח בהקלטות. אבל הבנתי שיש בלהקה הזו כוח גדול מדי שאסור לפספסו. החתמתי את קווין ולא הצטערתי על כך".

ב-25 בפברואר בשנת 1974 יצא באנגליה תקליטון עם השיר SEVEN SEAS OF RHYE, שכתב פרדי מרקיורי, כשבצדו השני נמצא השיר הבלוזי SEE WHAT A FOOL I'VE BEEN, שלא יצא באף תקליט. את השיר הזה כתב מאי בהשפעת שיר הבלוז THAT'S HOW I FEEL, שביצעו נגן המפוחית סוני טרי והגיטריסט בראוני מגי - צמד מפורסם בשנות החמישים והשישים.

מי שטרח להקשיב, בשנת 1973, לתקליט הבכורה של להקת קווין, גילה שבסופו יש קטע אינסטרומנטלי בשם SEVEN SEAS OF RHYE ושלוש נקודות אחריו - מה שהצביע על המשך ברור שיגיע. רוג'ר טיילור: "אני חושב שפרדי (מרקיורי) היה אז רק באמצע כתיבת השיר הזה, אז חשבנו שיהיה נחמד ליצור מין זנב מוסיקלי כזה שיקבל המשך בפתיחת התקליט השני, עם השיר המלא".

הרעיון לפתוח את התקליט השני עם SEVEN SEAS OF RHYE נזרק לטובת קטע אינסטרומנטלי, מאת בריאן מאי, בשם PROCESSION. כשהגיע הזמן לעבוד היטב על השיר השלם, פרדי עשה הכל כדי להבטיח שזה יהיה להיט. לכן הוחלט שזה יהיה התקליטון המוביל מהתקליט השני.

השיר הוקלט באולפני טריידנט, באוגוסט 1973, ובסופו ביקשו חברי קווין לשיר את שיר המלחים I DO LIKE TO BE BESIDE THE SEASIDE. יחד איתם שר את השיר למיקרופון קן טסטי, שהיה לפני כן מנהל ההופעות שלהם ונשאר חבר קרוב. בנוסף, אפשר לשמוע את הצליל המתכתי של כלי הסטיילופון, שפיאר גם את השיר SPACE ODDITY של דייויד בואי, שנוגן פה על ידי מפיק ההקלטה, רוי תומאס בייקר. כלי זה (שיצא לי לנגן בו בהקלטות ובהופעות שעשיתי עם להקת רוקפור) גודלו כקלמר ויש בו פס מתכת ועפרון, שסגר מעגל ויצר את הצליל המתכתי.

ואיך תרגמו, בזמן אמת בארצנו, את שם השיר הזה? את זה אני מגלה בהרצאתי המיוחדת על להקת קווין - "לילה באופרה".

ב-8 במרץ בשנת 1974, יצא תקליטה השני של להקת קווין ושמו QUEEN II. האלבום שוחרר לחנויות לאחר דחיית זמן ארוכה עקב שגיאת כתיב על עטיפת האלבום, שנדרשה לתיקון. הסיבה הייתה שבסיסט הלהקה, ג'ון דיקון, התעצבן ששמו נכתב כ"דיקון ג'ון", כמו בתקליט הבכורה. הפעם הוא לא היה מוכן לעבור על זה בשתיקה עד שהשם יתוקן.

במקור הציע רוג'ר טיילור לקרוא לתקליט בשם OVER THE TOP (בגלל ההפקה המוגזמת שלהם בו). בסוף, כמובן, הוחלט על שם ברור יותר.

ומה יש בפנים? יש גם שירים על קרב מפלצות, מלכה לבנה, מלכה שחורה, יחסים עכורים בין אם לבנה, יחסים בין אב לבנו, שיר שנכתב מרשמים על ציור מהמאה ה-19 של ריצ'רד דאד - וכמובן, שיר על שבעה ימי שיכר. החזון המלודרמטי והגדול של קווין מתחיל להתגבש.

Side White:

Procession / Father To Son / White Queen (As It Began) / 4Some Day One Day / The Loser In The End

Side Black:

Ogre Battle / The Fairy Feller's Master-Stroke / Nevermore / The March Of The Black Queen / Funny How Love Is / Seven Seas Of Rhye

כמה רעות היו הביקורות על התקליט הזה בעיתוני הפופ של התקופה ההיא? את זה אני מגלה בהרצאתי המיוחדת על להקת קווין - "לילה באופרה".

פרדי מרקיורי חיקה בעטיפת התקליט את תמונתה של מרלן דיטריך, שצולמה בשנת 1932 בעת צילומי הסרט "שנחאי אקספרס". הצלם, מיק רוק, רכש את התמונה והביא אותה לפרדי, שמיד התלהב ורץ לספר לשאר הלהקה על הרעיון.

למרות שלאלבום אין קונספט מוגדר, יש הרגשה כי הינו בעל נושא אחיד. אז הוחלט כי כל שיריו של הגיטריסט בריאן מאי ושיר אחד של המתופף רוג'ר טיילור יהיו בצד א' של האלבום (שנקרא בתקליט הויניל המקורי SIDE WHITE) ואילו צד ב' של האלבום (שייקרא SIDE BLACK) יאכלס את כל שיריו של פרדי מרקיורי.

פרדי מרקיורי: "אין קונספט משמעותי בתקליט הזה. בזמן הקלטתו רקחנו באופן אימפולסיבי את עניין הלבן והשחור. זה היווה ניגודיות מעניינת בעינינו".

ברשותכם אתן סקירה קצרה על מהלך השירים שבאלבום:

קטע הפתיחה נקרא PROCESSION וזו פתיחה תרועתית אינסטרומנטלית לאלבום. בריאן מאי מתגלה כאן כמתזמר פנטסטי שעושה עבודת גיטרות מופלאה ומלאת צבעים. קטע זה מתחבר לשיר FATHER TO SON שיש בו גוון של רוק-כבד קלאסי שמושפע בהחלט מלהקות כמו לד זפלין.

אחריו מגיע אחד משיריו העצובים והיפים ביותר של בריאן, שנכתב על ידו עוד בשנת 1968 כשהיה מאוהב בסטודנטית בקולג' בו למד. השיר ונקרא WHITE QUEEN (AS IT BEGAN). באמצע השיר נשמע מאי מבצע סולו בגיטרה שנשמע ממש כמו סיטאר.

בשיר SOME DAY ONE DAY מגיע לראשונה, בקטלוג קווין, קולו של בריאן מאי כסולן. יש לו קול מאד נעים ומרגיע שבא כאן באפקט מרחף.

השיר שחותם את צד א' הוא של רוג'ר טיילור, ששר כאן בקולו המחוספס. יש כאן סיפור ידוע של אמא שמגדלת את ילדה באהבה לאורך השנים עד שהוא קם כאדם בוגר ועוזב אותה ללא שום רגש טוב כלפיה. פרדי מרקיורי לקח מנוחה בשיר הזה ונתן לשלושת חבריו ללהקה להקליט את השיר הזה, שמעולם לא בוצע בהופעה חיה.

צד ב' של האלבום, עם שיריו של מרקיורי, הוא למעשה יצירה אחת ארוכה עם שירים שמתחברים זה לזה (חוץ מהשיר האחרון).

השיר OGRE BATTLE נפתח בקטע נהדר שמנוגן בהקלטה לאחור ומתחבר באופן גאוני לאותו לחן, רק שהפעם ההקלטה מנוגנת בכיוון הנכון. זאת אומרת שקווין היו צריכים לנגן את כל הקטע באופן הפוך לגמרי כדי ליצור את האפקט הזה. זו משימה לא קלה. השיר הזה הוקלט כבר ב-1973 בסשן לרדיו הבי.בי.סי. מה שאומר כי הוא נכתב עוד בתקופת האלבום הראשון. פרדי מרקיורי: "בשיר הזה השתמשנו בגונג ענקי שהיה אפילו גדול יותר מזה שפינק פלויד השתמשו בו על הבמה. רוג'ר נאלץ להשתמש בכל כוחו כדי להניף את מקל הגונג".

השיר THE FAIRY FELLER'S MASTER STROKE הוא אחד המורכבים יותר של מרקיורי שמנגן כאן נהדר בצ'מבלו. השיר הזה הושפע מציור באותו השם של השיר, שצייר אמן בשם ריצ'ארד דאד. דרך אגב, אותו דאד השתגע בהמשך ורצח את אביו בשנת 1843. פרדי מרקיורי לקח את כל הדמויות שדאד פירט בכתביו ויצר מהן שיר (משהו כמו תרגיל כתיבת שיר שעשה ג'ון לנון בראותו פוסטר של קרקס. לנון יצק את דמויות הפוסטר לשירו BEING FOR THE BENEFIT OF MR KITE שהוקלט לסרג'נט פפר). מפיק האלבום, רוי ת'ומאס בייקר, מנגן כאן באופן מופלא בקסטנייטות.

אחריו בא קטע מעבר של מרקיורי, בשם NEVERMORE, שהוא מין אתנחתא מוזיקלית בין שתיים מיצירותיו המורכבות ביותר. קווין הקליטו ביצוע שונה של השיר הזה באולפני רדיו הבי.בי.סי באפריל 1974.

אחת היצירות המורכבות ביותר של קווין נקראת MARCH OF THE BLACK QUEEN. רוג'ר טיילור ציין פעם כי מרוב העלאות אולפניות לשיר הזה התפורר הציפוי של סרט ההקלטה מרוב שימוש. ואחרי הטירוף הזה מגיע הרגע בו קווין פוגשת הפקה בסגנון פיל ספקטור, עם השיר FUNNY HOW LOVE IS. גם שיר זה לא בוצע מעולם בהופעה.

התקליט נחתם בלהיט SEVEN SEAS OF RHYE. מרקיורי: "זה שיר פיקטיבי לחלוטין מהדמיון שלי. זה בא מאחד התרגילים שעשיתי בעת שלמדתי לכתוב שירים".

עטיפת האלבום ציינה בצד האחורי את המילים NO SYNTHESIZERS, כדי להדגיש לקהל שכל הצלילים המרשימים שבאלבום נוצרו בעיקר דרך הגיטרה של בריאן מאי או בעבודה אולפנית קשה שהניבה אפקטים מעניינים. פרדי מרקיורי: "אין קונספט משמעותי בתקליט הזה. בזמן הקלטתו רקחנו באופן אימפולסיבי את עניין הלבן והשחור. זה היווה ניגודיות מעניינת בעינינו".

העטיפה הפנימית הנפתחת באה להדגיש את הצבע הלבן, בניגוד לשחור ששולט בעטיפה הקדמית והאחורית.

במרץ 1974 אמר פרדי מרקיורי לעיתון NME:

"הייתי רוצה חופשה של כמה שבועות, אבל אתה חייב לדחוף את עצמך. אנחנו בשלב בקריירה שלנו שבו רק צריך לעשות. אני אנוח על זרי הדפנה בקרוב... בניסוח אחר, אני אנסה לקצור את הרווחים שלי. קרעתי את התחת שלי בחודשים האחרונים. עבדתי עד שנפלתי ואחרי זמן מה לא יכולתי פיזית לעשות את זה. זה סיבוב שהיינו צריכים לעשות ואני חושב שעכשיו, שעשינו אותו, נוכל לעשות את הסיור הבריטי הבא בתנאים שלנו, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.

"עם סיבוב ההופעות הזה הוזמנו הרבה מראש במקומות חצי גדולים, וכשהגענו לעשות אותם, יצא לנו האלבום, קיבלנו קצת חשיפה בטלוויזיה והכל הסלים. אני חושב שאם היינו מחכים, היינו יכולים לעשות את כל המקומות הגדולים - זה רק עניין של תזמון. אבל אני שמח שעשינו את הסיור כשעשינו. למרות שהיה הרבה עומס פיזי ונפשי - כל כך הרבה דברים לדאוג מהם מלבד המוסיקה. עכשיו כמעט כולנו כל כך לחוצים עד שאנחנו פשוט נקרעים. אנחנו תמיד מתווכחים אבל אני חושב שזה סימן בריא כי אנחנו יורדים לשורש העניין וסוחטים את המיטב.

אתה צריך לדעת איפה למתוח את הגבול. אבל הציבור תמיד במקום הראשון - זה דבר נדוש להגיד אבל אני מתכוון לזה. אני חושב שאני הולך להשתגע בעוד כמה שנים; אני הולך להיות אחד מהמוסיקאים המטורפים האלו.

אני חושב שבמידה מסוימת אנחנו מטרה נוחה לחיצי הביקורת כי צברנו פופולריות מהר יותר מרוב הלהקות ודיברו עלינו יותר מכל להקה אחרת בחודש האחרון, אז זה בלתי נמנע. בקצרה, אני אהיה הראשון לקבל ביקורת הוגנת. אני חושב שזה יהיה לא נכון אם כל מה שקיבלנו היו ביקורות טובות - אבל כשמקבלים ביקורות לא הוגנות ולא הגונות שבהן אנשים לא הכינו שיעורי בית, אני מתעצבן".

התקליטון SEVEN SEAS OF RHYE הגיע, ב-6 באפריל 1974, למקום ה-11 במצעד המכירות הבריטי.

באפריל 1974, פרסם עיתון המוסיקה הבריטי NME כתבה על להקת קווין:

"להקת קווין מתוארת על ידי פול ת'ומפסון, מתופף להקת רוקסי מיוזיק' כלהקה מאולפת מדי. ניק קנט, מהעיתון שלנו, כינה אותה 'דלי של שתן'. עם זאת, הלהקה הזו עברה ממצב של אלמוניות למצב היותה סופרסטארית תוך כחצי שנה. פרדי מרקיורי הוא בחור די רגיל. הוא משתמש בלכה שחורה לציפורני ידו, איי ליינר רגיל והוא גם מיישר את שיערו עם מלקחיים חשמליים רגילים. אם נאמר לו כי המלכה הולכת להיות גדולה - הוא ישיב שהוא כוכב כבר עכשיו והכוכבות הזו מתאימה לו ככפפה ליד. תשאל אותו אם הוא משונה והוא יסתובב ויגיד: 'אני הומו כמו נרקיס, יקירי'. (יש לו הרגל לומר "יקיר" בסוף כל משפט). המתופף רוג'ר טיילור מספר: "פרדי הוא רק האני הטבעי שלו". מלבד ניק קנט, שהגדיר את האלבום הראשון שלה כ"דלי שתן", להקת קווין לא הוזכרה רבות ב- NME.

אך למרות זאת היא צליחה להגיע למקום השני בסקר שערך העיתון על הלהקות החדשות הטובות ביותר. השבוע עושה הסינגל של הלהקה, SEVEN SEAS OF RHYE, את הופעת הבכורה שלו במצעד, ימים ספורים לאחר שחרורו. בקרוב יהיה זה גם האלבום השני של הלהקה שכנראה ילך באותה דרך להצלחה. אתם יכולים לשנוא את להקת קווין אבל היא יכולה לעוט עליכם ולגרום לכם להבין שהיא ענקית.

עבור להקה שעדיין נמצאת במצב כלכלי ללא רווחים יש לה כמות מדהימה של ציוד ומערכת תאורה שדייויד בואי היה מקנא בה. יש לה גם מופע שגורם לך לתהות כיצד לקח לה כל כך הרבה זמן להגיע לאן שהיא עכשיו.

כל אחד מחברי הלהקה הוא אקדמאי. כולם בעלי תארים וכלהקה חכמה - היא לא תיתן לאנשים לעבוד עליה. "ברגע שעשינו הקלטת הדגמה אולפנית היינו מודעים לכרישים", אומר מרקורי. "היו לנו הצעות מדהימות כאלה מאנשים שאומרים 'אנחנו נעשה איתכם את טי רקס הבאים', אבל נזהרנו לא לקפוץ ישר פנימה. בדקנו כל חברת תקליטים לפני שהחלטנו עם מי להיות. אנחנו לא להקה רגילה וצריך להתייחס אלינו ככזו" ובכל זאת, המלכה הזו רגישה מאוד לתארים כמו 'תרמית'.

"זה זבל להגיד שאנחנו תרמית," טוען טיילור. "התחלנו לנגן את ההופעות הקטנות, ואז שחררנו את האלבום, לא הייתה התפרצות גדולה של פרסום או משהו. תיראו את להקת 'קוקני רבל' - הפרסום שלה הגיע עוד לפני שחבריה עשו משהו. האחריות עכשיו נמצאת אצלנו, אבל תמיד חשבתי עלינו כקבוצה עליונה. זה נשמע שאפתני, אני יודע, אבל ככה זה. ההזדמנות להיות להקת החימום עבור להקת 'מוט דה הופל' הייתה נהדרת אבל ידעתי שברגע שנסיים את סיבוב ההופעות הזה - נהיה הראשונים, בכל מה שנוגע באנגליה".

פרדי מרקיורי אישר את דבריו האחרונים של טיילור, כשאמר למלודי מייקר: "האחריות מוטלת על כתפינו. תמיד חשבתי עלינו כלהקת פופ. זה נשמע שחצני, אני יודע, אבל ככה זה. ההזדמנות להופיע עם מוט דה הופל נהדרת ואני יודע היטב - וגם איאן האנטר, הזמר של הלהקה ההיא יודע זאת - שברגע שנסיים את סיבוב ההופעות הזה, אנחנו נהיה המובילים באנגליה".

אבל הגורל רצה אחרת וב-12 במאי בשנת 1974 התמוטט בריאן מאי אחרי הופעה בתיאטרון יוריס שבניו יורק. הוא גילה לחרדתו כי נדבק בצהבת כתוצאה מזריקה עם מחט לא נקייה, שניתנה לו כצורך רפואי לפני טיסת הלהקה להופעות באוסטרליה כחימום ללהקת MOTT THE HOOPLE.

את פינת החימום בהמשך הסיבוב עם מוט דה הופל איישו הלהקות קנזאס, ריאו ספידוואגון ואיירוסמית'. להקת קווין מושבתת לעת עתה.

בחודש מאי 1974 פרסם עיתון רקורד מירור על בריאן מאי, עם כותרת שנשאה את המילים QUEEN ARE HOME:

"הגיטריסט של להקת קווין, בריאן מאי, הוטס לביתו מארה"ב לאחר שלקה במחלה קשה ושמה צהבת. רופאים ריתקו אותו למנוחה מוחלטת במיטתו במשך חודש לפחות. זה אומר שהלהקה לא תוכל להמשיך להופיע לצד MOTT THE HOOPLE בארה"ב. מאי נדבק בצהבת בברודוויי, כשביומנו נרשמו הופעות לחודש קדימה שם. דובר מטעם הלהקה מיהר להסביר שהתאריכים שבוטלו עם קווין ייקבעו מחדש, בחודש ספטמבר. אותו דובר הוסיף שמחלתו של בריאן תפגע גם בתהליך הקלטת אלבומה השלישי של הלהקה. לסיכום אמר כי מחלתו של בריאן שם גרמה עכשיו לפאניקה בקרב שאר האומנים שמופיעים שם, שנאלצו להיבדק רפואית".

ב-7 יוני בשנת 1974 יצא לחנויות גליון של המגזין "דיילי טלגרף" כשבשער שלו נמצא בריאן מאי, שצולמה כשעוד היה בריא, עם תלבושת שעיצבה עבורו מעצבת תלבושות הלהקה החדשה, זנדרה רודס.

רוג'ר טיילור לעיתון רקורד מירור (יוני 1974):

"חזרנו עכשיו מסיבוב הופעות מצוין באמריקה. ההופעה הראשונה שלנו שם הייתה בקולורדו וחיממנו בה את להקת מוט דה הופל. הופתענו לגלות שם צעירים רבים שהכירו את השירים שלנו ושרו איתנו. עם זאת, במודעות לא פרסמו את שמנו כלהקת חימום אלא כלהקה אורחת. התכנון היה להמשיך אחר כך לבדנו להופעות בחוף המערבי, אבל הגיטריסט שלנו, בריאן, חטף צהבת ונאלצנו לשכוח מזה. זה ממש הוריד לנו את מצב הרוח. זו הייתה צהבת מדבקת ורבים מהאנשים שבאו איתו במגע נאלצו לקבל זריקה. זה סוג של מחלת כבד שאתה חוטף מאכילת כלבים. כרגע אנחנו חושבים מה להוסיף להופעה הבימתית שלנו. תמיד יש מה לשפר. בינתיים אני מתכוון לנוח בחופשה שנוצרה לנו עקב המחלה של בריאן".

בזמן שמאי התאושש, חזרו שלושת החברים לפעילות הקלטה, באולפני רוקפילד שבוויילס. מתחם האולפנים סיפק להם גם חדרי שינה נפרדים וגם הנאה מסביבה כפרית ומרגיעה. מאי הצטרף אליהם בהמשך, למרות שעדיין חש חולשה פיזית.

ההרצאה "לילה באופרה – הסיפור האמיתי של להקת קווין" והרצאות מוזיקה מרתקות אחרות,

להזמנה: 050-5616450

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.